Cruel (falcon valley 1)

פרק 29

פרק 29-
ולנסיה-
הייתי כל כך מעוצבנת וכל כך שקועה במחשבות שלי שלא שמתי לב איפה אנחנו נמצאים כשקריד סוף כל סוף מחנה את הרכב שלו אני קולטת שאנחנו נמצאים מול אחוזת בלאמי.
״מה אנחנו עושים כאן?״ עיקמתי את אפי לעומת האחוזה עצומת המימדים.
״הולכים הביתה״ הוא אמר כאילו זה פאקינג מובן מאליו.
״זה לא הבית שלי״ נחרתי בבוז.
הוא אפילו לא טרח לענות לי וקפץ מהמושב שלו ולפני שאני אפילו מספיקה לחשוב על דרך המלטות הוא פותח את הדלת שלי, שולף אותי ממקומי ומטיל אותי על כתפו באותה דרך ברברית שבה נשא אותי במסיבה.
״מה נסגר איתך?!?! חתיכת אידיוט!!! תוריד אותי!!!״ צווחתי ונסיתי להתפתל ולגרום לו לשחרר אותי אבל הוא לא היה מוטרד בלשון המעטה מהנסיונות שלי.
הוא נשא אותי בקלות אפילו צווחת ומשתוללת ישר אל מלתעות האחוזה שלו ומשם לחדרו. ידעתי מיד שהוא שלו כי החדר היה ספוג בריח הייחודי שלו שלפעמים הצליח לסובב לי את הראש. הוא זרק אותי על המיטה הענקית שלו.
״מה אתה חושב שאתה עושה חתיכת אידיוט??״ נהמתי כמו חיה.
״לא חוזר על טעויות״ הוא ענה בטון נונשלנטי והרים משהו משידת הלילה שליד המיטה.
״על מה אתה מדבר, חתיכת פסיכי?״
״על זה שאת לא הולכת לשום מקום ובטח שלא חזרה למסיבה הזו״ קולו שקט ושקול כשהוא עולה על המיטה ומניח את ברכיו משני צידי גופי.
אני מיד מרגישה לכודה ופעמוני אזהרה מצלצלים במוחי בקצב מטורף. הייתי צריכה לברוח מפה כל עוד אני יכולה.
״אם אני ארצה אני אחזור למסיבה הזו. אתה לא מחליט עבורי שום דבר״ חשפתי שיניים כמו לביאה.
״הויכוח הוא מיותר. כל כך פאקינג מיותר״ הוא נחר בבוז ואז הוא אישר לי שהוא חתיכת פסיכי באופן סופי ומוחלט כי הוא תפס את שתי ידיי ולא נתן אפילו לי מספיק זמן תגובה כשקשר אותן לעמודי משענת המיטה שהיו עשויים ברזל בחגורה.
״מה אתה עושה?!״ טלטלתי בהיסטריה את ידי הכבולות אבל זה ממש הכאיב לי מהר מאוד והרבה מאוד.
״מוודא שאת נשארת איפה שאני רוצה אותך״ חיוך ניצחון עיטר את שפתיו והוא נשכב לצידי כאילו כל מה שקורה כאן הוא נורמלי לחלוטין. למרות שאין כאן שום דבר נורמלי.
״זו חטיפה! אם לא תשחרר אותי עכשיו אני נשבעת שאני אתלונן עלייך, קריד!!״ לא היה לי מושג איך הוא יגיב לאיום שלי אבל הייתי חייבת לנסות לברוח מכאן.
״לפני או אחרי שתספרי להורים שלך שהשתכרת במסיבה כששיקרת להם שאת הולכת למסיבת פיג׳מות בבית של רמינגטון?״ הוא הרים גבה משועשעת משהו.
״אתה בן זונה פסיכי! אני שונאת אותך!״ חרקתי שיינים בתסכול ונסיתי שוב למשוך את ידיי רק כדי לגלות שוב עד כמה זה מכאיב. כל כך מכאיב.
״תנסי משהו חדש, כלבה״ הוא לא נראה מתרגש בלשון המעטה והושיט את ידו לפתוח את המיני מקרר ליד המיטה.
״אולי אתה תנסה לשם שינוי להתנהג כמו בן אדם נורמלי!״ ירקתי.
״אולי ואולי לא״ הוא משך בכתפיו והוציא פחית של קולה מהמיני מקרר.
״אתה ברצינות מתכוון לכלוא אותי ככה? ולשתות פאקינג קולה?״
״נופ. אני גם מתכוון לראות סרט ולאכול צ׳יפס בטעם ברבקיו״ הוא פיהק ואז לגם מהמשקה שלו תוך כדי שחלץ את נעליו.
״אתה כל כך דפוק! אין לי מושג איזו מין טראומה עברת בילדות אבל אתה צריך עזרה!״ נדמה היה שהמילים שלי עוברות מעל ראשו ואפילו לא מצליחות להשאיר עליו פאקינג רושם.
הוא התמתח, הניח את פחית הקולה על שידת הלילה שלו ואז קם וניגש לארונית בפינת החדר מוציא מאחת המגירות שקית של צ׳יפס בטעם ברביקיו. הוא שוב פתח את המקרר והוציא בקבוק מים קרים.
״לפתוח פה גדול״ הוא הורה ופתח את הפקק.
כדי לעשות לו בכוונה הצמדתי את שפתיי לקו דק. קח את זה, אידיוט פסיכוטי. הוא נאנח כאילו הייתי ילדה בת חמש שסירבה לאכול את הירקות שלה בארוחת הערב והתישה אותו. אז הוא צבט לי את התחת. חזק.
״אה! מה את...״ ואז היו לי מים קרים בתוך הפה.
כל כך רציתי לירוק אותם עליו אבל הגרון שלי היה יבש והמים החליקו בטבעיות. לא היה לי מושג כמה אני צמאה לפני כן. הוא שוב השקה אותי ואני לגמתי מהמים הפעם ברצון למרות הכעס שהפך את בטני.
״ילדה טובה״ הוא טפח על ראשי כשסיימתי חצי בקבוק.
״לך תזדיין״.
״לא תודה. הזין שלי רגיל למשהו קצת יותר מושך מזה, כלבה״ הוא קרץ ושוב נשכב לצידי בנוחות על המיטה ולקח לידו את השלט פותח נטפילקס.
״היית מת לזיין אותי״ גיחכתי וידעתי שזה נכון.
אם הוא לא היה מלא ברגשות אשמה, נקם ועוד כל מה שהלך בראש הדפוק שלו הוא לא רק היה מזיין אותי הוא היה תובע עליי בעלות, מסמן אותי ודואג שאני אהיה על הזין שלו כל יום כל היום.
״השמש לא זורחת לך מהכוס, ולנסיה ברינגר״ הוא הניד בראשו בחדות.
״לא אבל אתה נשרף מבפנים כי אתה לא יכול לקבל אותו. זה מספיק טוב בשבילי. אני תמיד אהיה המנצחת כי יש לי משהו שאתה רוצה נואשות ולעולם לא תקבל״.
ידעתי שמסוכן להתגרות באריה ובכל זאת המשכתי לדקור אותו כי כבר נשבר לי. הייתי כבולה אבל לא הייתי ותרנית והבטחתי לעצמי שאלחם על חיי.
הוא שתק והעמיד פנים שהוא מחפש סרט אבל אצבעותיו הלבינו מרוב שהחזיק חזק את השלט הקטן.
״מה קרה? פתאום בלעת את הלשון?״
מבטו הכהה עבר ממסך הטלוויזיה אליי באיטיות מחרידה. ברגע שראיתי את עיניו האויר נתקע לי בגרון. כאילו המוח שלי השתתק באחת. הוא ליקק את שפתו העליונה כמו טורף מיומן ורגליי רעדו. ואז הוא נעמד על ארבע וזחל באיטיות אל בין רגליי. כמעט מיד הצמדתי אותן. הוא הניח את אצבעותיו הגדולות על ברכיי. שיט... לא הייתי צריכה להתגרות באריה.
״לפתוח״ הייתה המילה היחידה שהתלהטה באויר.
לא. לא. לא. הוא חיכה בסבלנות ולא זז. הרגשתי איך לאט לאט לחות מצטברת לה ומרטיבה את קדמת תחתוניי. נעתי באי נוחות במשך דקות ארוכות. הוא רק הביט בי וחיכה. ואז כמו כישוף מחורבן פתחתי לו מעט. שביב של פתח אבל זה הספיק לו כדי להשתמש בכוחו ולפרוץ את דרכו. השמלה שלי עלתה עד מעל המותניים ותחתוני התחרה שלי נגלו לעיניו. לא הצלחתי לנשום או לחשוב. פתאום שוב דבר לא היה חשוב. הכל נמחק והתעופף סביבנו אבל אנחנו היינו מוגנים בבועת תשוקה.
זה היה משחק. הוא היה איטי, כל כך איטי שזה צרב אותי פיזית. הוא לא נישק אותי או אפילו ניסה לגעת בי אלא רק הזיז את התחתון שלי הצידה באותה איטיות מייסרת. אישוניו התרחבו ושרירי כתפיו מיד התקשחו. אצבע אחת. רק פאקינג אצבע. לאט. על החריץ הרטוב הלוך ושוב. כל גופי התעוות. זה היה כמו לחטוף מכת חשמל. הוא לא חייך. אפילו לא הוציא הגה אבל אני גנחתי. גנחתי כמו מטורפת. ואז הוא עצר. אני עצמתי עיינים חזק ונסיתי לנשום אבל אז הרגשתי את זה. הפה שלו. האויר נתקע לי בריאות. הלשון שלו הייתה אגרסיבית והוא ידע היטב איך לשחק בה. כל הגוף שלי הטלטל. זה עינוי. מתוק. אכזרי. מושלם. בחיים לא הרגשתי ככה. כל כך טוב ורע בו זמנית.
הוא מצץ לפיו את הנקודה הכי רגישה בכוס שלי וגבי נורה מהמיטה ידיי היו בזווית משוגעת וכאב עמום חצה את גופי. לא ידעתי איך אעמוד בזה כשהוא עצר והתיישב על ברכיו. הוא פתח את הג'ינס שלו ובמשיכה חסרת אלגנטיות הוריד אותו יחד עם הבוקסר לברכיו. הזין שלו מיד נגלה לעייני- מגורה, פועם, יפיפה ובגודל שלא היה מבייש כוכב פאקינג פורנו. הוא העביר את אצבעותיו על האיבר המרשים וכל הגוף שלי פעם וצרח. אני עשיתי לו את זה. אני ורק פאקינג אני.
״תגידי שאת רוצה אותו. תגידי את זה.״
קולו היה אפל, נמוך ומתגרה.
פי היה יבש והראש שלי הסתחרר. ידעתי מה אני צריכה. ובכל זאת מלחמה קטנה התחוללה בתוכי. השקט השתרר בנינו וגופי דרש שאענה לו. שסוף כל סוף נממש את מה שזה לא יהיה בנינו.
״אני רוצה אותו״ מילותיי היו קרועות לגזרים ונוטפות תשוקה.
״תגידי את זה״.
״אני רוצה את אותו״
״תגידי. את. זה״
״אני רוצה את הזין שלך!״ צווחתי בחוסר שליטה מוחלט.
חיוך עלה על שפתיו. הכרתי את החיוך האכזרי הזה. הוא הרים את מכנסיו ותחתוניו. דמעות תסכול עמדו בעייני. ידעתי מה הוא רצה. וברוב טיפשותי נתתי לו את זה. התגרתי באריה והוא חיסל אותי.
״לעולם לא תקבלי את מה שאת רוצה, לא ממני״ הוא הניד בראשו וסידר חזרה את תחתוניי והשמלה שלי.
דמעות חמות צרבו את לחיי. גופי עדיין להט. עדיין פאקינג בער. הרגשתי מושפלת ודפוקה. איך נפלתי למלכודת הכל כך ברורה הזו?.
הוא נשכב לצידי. לגם מהקולה שלו ופתח את שקית הצ׳יפס. הוא בחר סרט אקשן. אני בכיתי ללא קול לא מסוגלת לעצור את הדמעות הארורות. הגוף שלי היה מתוסכל וגם הנפש שלי. כשעל המסך אנשים התפוצצו לגזרים הוא לקח ממחטה וניגב לי את הדמעות. אפילו לא הצלחתי להסתכל עליו. זה היה יותר מידי. עצמתי את עייני ונתתי לעצמי להישאב אל תהומות השינה שם לא הייתי צריכה להתמודד עם קריד בלאמי.