Cruel (falcon valley 1)

פרק 17

פרק 17-
קריד-
״סתום את הפה ותתחיל משחק חדש!״ ליין נהם לעבר מתאו ששמח לאיד אחרי שכיסח לו את הצורה במשחק של מריו קארט.
״אין צורך להתעצבן, מפסידן״ מתאו שלח אליו את החיוך הכי מעצבן שהיה לו באוסף.
״משחק חדש״ ליין חרק שיינים וזה היה נדמה כאילו הלסת שלו עומדת להישבר.
מתאו לקח שאיפה מהג׳וינט שלו והתחיל משחק חדש. אני הייתי שרוע על הכורסא לצד הספה שבה ישבו שאר הבנים. זה היה יום שישי בערב וכרגיל היו במרתף של מתאו טמוזיקה חזקה התנגנה ברקע ואנשים מהתיכון היו סביבנו, שתו, עישנו, התמזמזו ובכללי חגגו את החיים. לי לא ממש היה מצב רוח והתמזמזתי בעיקר עם בקבוק הבירה היחיד שלקחתי ברגע שהגענו. ליין ומתאו המשיכו לשחק ולקלל אחד את השני ואילו אחי היה שקוע בטלפון שלו בזמן שבחיקו ישב בחור שראיתי בסביבה פעם או פעמיים ומצץ לו את הצוואר בניסיון להשיג תשומת לב או וואטאבר.
״הולי שיט״ פורטר גיחך לעבר מסך הטלפון.
״מה קרה? צ׳אנינג טייטום פרסם עוד תמונת עירום?״
״אפילו יותר טוב... לא תנחש מי חזרה לאינסטגרם״ הוא דחק את הבחור ממנו בלי לחשוב ושלח לעברי חיוך מיסתורי.
״דבר״ דרשתי וחשד התנגב לליבי.
״תראה בעצמך״ הוא הגיש לי את הטלפון והשם שבהה לעברי מהמסך הצליח להצית בי מיד עצבים.
ולנסיה ברינגר. אלו היה שלושה סטורים. הראשון שלה ושל רמינגטון, שהחליטה להיות חברה שלה למרות שזה הדבר האחרון שיטיב לה משיקות כוסות שוט, השני היה שלה עומדת לצד הבריכה עם חיוך מאוזן לאוזן כשברקע מספר לא מבוטל של אנשים והשלישי היה שלה ושל בחור שנראה כמו דוגמן של אמריקן איגל עם חיוך טיפשי והם נראו קרובים, קרובים פאקינג מידי. בחשבון עצמו הייתה תמונה אחת רק עם רמינגטון שתיהן נראות מדהים בתלבושות החושפניות שלהן ועל הפנים שלהן חיוך רחב. טעם מר עלה בגרוני והבירה הפכה לחמוצה במקום מרה.
״אתה נראה כאילו בא לך להקיא״ פורטר ציין בצורה ממש לא עוזרת.
״ראית את התמונות האלה?״
״נראה שואל התחילה סוף כל סוף להנות מהחיים״.
״קבל את זה חתיכת זין!״ ליין קפץ על רגליו וצווח באושר כשכנראה ניצח במשחק.
״אתה חתיכת רמאי! רק בגלל זה ניצחת!״ מתאו זרק את השלט בהתקף זעם כמו ילד בן 3.
״מה שתגיד. לחייך, חבר!״ ליין הרים את הבקבוק בירה שלו ולגם ממנו לגימה הגונה.
״שניכם כל כך מפגרים״ פורטר נחר בבוז.
״ואתה כזה חכם, אה?״ מתאו גיחך.
״בא לכם להתפרץ למסיבה?״ נעמדתי על רגליי ואספתי את הג׳קט שלי מגב הכורסא.
״אנחנו כבר במסיבה״ מתאו החווה על סביבתנו.
״מסיבה קצת יותר שווה״ דחפתי לידו את הטלפון של פורטר.
הוא וליין בחנו את פרופיל האינסטגרם המחודש של ולנסיה. שניהם היו פאקינג מופתעים. תצטרפו למסיבה, חברים.
״זו לא הכלבה שניסתה לרצוח אותנו עם הקביים שלה?״ ליין תהה.
״זו היא״ מתאו אישר ויכלתי לראות את הטינה בעיניו.
״אז אנחנו זזים?״ כבר התחלתי לזוז לעבר היציאה.
הם הלכו אחריי כפי שידעתי שיעשו. אני, פורט, ליין ומתאו היינו ותמיד נהיה חומה אחת בצורה.
אני הייתי הכי פחות שיכור ומסטול מכולם אז נהגתי לכתובת שהייתה מתויגת על התמונה באינסטגרם. הכתובת לא הייתה רחוקה מאוד מהבית של מתאו. אי אפשר היה לפספס שהייתה שם מסיבה. מכוניות רבות חנו לאורך הרחוב ומוזיקה רועמת ואורות הגיעו מכיוון הבית. חניתי את הרכב במקום הפנוי הראשון שמצאתי. היינו צריכים קצת ללכת אבל אף אחד לא ניסה לעצור אותנו או לדבר איתנו כשנכנסנו פנימה. המוזיקה רעמה בעוצמה ואנשים חגגו ורקדו. המסיבה הזו הייתה הרבה יותר גדולה ועוצמתית מזו שהייתה אצל מתאו. רוב האנשים היו מתיכונים באיזור ולא מפלקון וואלי. ידעתי שאיש לא יגיע מהתיכון שלנו גם אם הן יזמינו אותו. איש לא יעז להמרות את פי.
״בירה, גבר?״ מישהו שהיה נראה מסטול מהתחת הציע לי.
״לא תודה״ הנדתי בראשי.
״הנה הבת זונה האלימה״ מתאו החווה לעבר רמינגטון שרקדה צמוד לבחור שנראה כמו פאנקיסט שיצא מקליפ ישן של אבריל לאבין.
הוא לא חיכה לנו לפני שפילס אליה דרך. הוא היה צריך לסגור חשבון ויכלתי להבין את זה.
״ממתי יש לכלבה כל כך הרבה חברים?״ ליין שאל.
״אין לה. אני דיי בטוח שהחברה שלה עזרה לה להרים את המסיבה הזו״ השבתי וסרקתי את החדר שוב ושוב עד שמצאתי אותה. אותה ואת הדוגמן מאמריקן איגל.
״אני תכף חוזר. תשארו כאן.״
מצאתי את עצמי צועד לעבר הזוג החדש. זעם התחיל לבעבע בבטני והדרך שבה היא הניפה את ראשה לאחור וציחקקו ממש העירה בי שדים. הכרתי את הצחוק הזה, את המחווה הזו, את הפלרטטנות הבלתי מתנצלת. רציתי לרסק את הבחור שגרם לה להתנהג ככה ואז לרסק אותה כמו שחשבתי שכבר עשיתי.
״אפשר להצטרף למסיבה, בייב?״
היא הסתובבה לעברי כל כך מהר שאפשר היה לטעות ולהבין שהיא שמחה לראות אותי. מצוין.
״מה אתה עושה כאן?״ היא דרשה לדעת והניחה יד על מותנה הצרה והחשופה בתלבושת המגוחכת שהחליטה ללבוש.
״בייב, מילא שעשית מסיבה אבל גם שכחת להזמין את האדם שאת הכי אוהבת?״ הרמתי גבה ושיחקתי אותה נעלב עד עמקי נשמתי.
״הו... וואו יש לי חבר?״ הדוגמן של אמריקן איגל כבר הראה צעדים של נסיגה.
״המסכנה לפעמים עושה שטויות אבל יש לה מזל שאני כאן להחזיר אותה לתלם״ כרכתי את זרועי סביב כתפה והרגשתי מיד את גופה מתקשח ונסגר.
״אם היה לי מזל היית מת״ היא פלטה דרך שיניים חשוקות וניסתה להמלט מאחיזתי ללא הצלחה.
״אני לא... אני לא ידעתי, אחי. אני לא מתעסק עם נשים תפוסות״ הדוגמן של אמריקן איגל הניד בראשו ועשה מיד אחורה פנה. מושלם.
״למה עשית את זה?״ היא קרעה את עצמה ממני בכל הכוח שהיה עליה ועיניה היו מלאות בהאשמה וכעס.
״את באמת חושבת שאני אתן לך להזדיין עם מישהו שנראה כאילו יצא מקטלוג של אמריקן פאקינג איגל?״
״אני באמת חושבת שזה לא עניינך עם מי אני מזדיינת, בלאמי״ היא נשאה אליי עיינים כהות ומזוגגות מאלכוהול.
״נשברה לך הרגל או המוח, ולנסיה?״
״נשבר לי ממך, בלאמי״ היא תקעה את אצבעה המורה בחזי בכוח.
״עדיין לא הבנת שאני לא הולך לשום מקום?״
״המממ אבל אני דווקא כן״ היא לקחה מהשולחן שמאחוריה בקבוק וודקה וסובבה לי את גבה משתלבת בין ים החוגגים ונעלמת לכמה שניות ממבטי.
ואז ראיתי את החצאית הורודה שלה. היא עלתה בגרם המדרגות בקצב איטי בגלל הרגל הדפוקה שלה. אני מיהרתי אחריה ומצאתי את עצמי נדחס במסדרון צפוף עד לדלת שהייתה פתוחה מעט. נכנסתי לחדר שהיה נראה דיי סטנדרטי מלבד הבחורה ששכבה במיטה וגמעה וודקה כאילו זה פאקינג מים.
״הפכת לאלכוהליסטית או מה?״
״הפכת לאלכוהוליסטית או מה?״ היא חיקתה אותי בלעג.
חטפתי מידה את הבקבוק מה שהוציא ממנה התקף של ציחקוקים, התקף היסטרי של ציחוקקים. אני לא חושב שבחיים שמעתי או ראיתי אותה ככה.
״מה פאקינג מצחיק?״
״אתה!״ היא הצביעה עליי ופשוט התגלגלה מצחוק דמעות זולגות מעיניה.
אני חיכתי שהיא תרגע ותתחיל להתאפס על עצמה. זה לקח לה דקות ארוכות עד שהתקף הצחוק נרגע והיא שכבה על גבה מתנשפת ומנסה למחות את הדמעות מלחייה.
״סיימת?״
״המממ לא נראה שאפילו התחלתי, מותק״ היא קרצה אליי בשובבות שלא הייתה קשורה לסיטואציה.
ייחסתי את ההתנהגות המוזרה לעובדה שהיא ובקבוק הוודקה הפכו לחברים טובים, טובים מידי.
״אני אביא לך מים ואקח אותך הביתה, כבר למדנו שאת לא יכולה להסתובב במצב כזה ברחובות״ עמדתי לצאת מהחדר אבל אז קולה עצר אותי.
״אני לא הולכת איתך לשום מקום״ קולה היה חד וברור.
״זו לא הייתה שאלה, למקרה שתהית״ הבהרתי לה.
״לך להזדיין, קריד. אני חוזרת למסיבה והולכת לבלות, מושג שכבר שכחתי מה הוא בגללך וזה נמאס לי״ היא העבירה יד בשערה השחור, הארוך והרך וניסתה לסדר אותו.
רציתי למשוך אותו ולקרוע אותו מהגולגולת שלה רק מהמחשבה שהוא ישמש לפתות גברים. גברים זרים שיניחו עליה את הידיים המטונפות שלהם.
״את רוצה לבלות, אה?״
״פאק, כן״ היא ענתה ללא היסוס.
תפסתי את גופה הקליל ומשכתי אותה מהמיטה לזרעותיי. תפסתי את מותניה והתחלתי לרקוד איתה. טווח התנועה שלה היה מוגבל אבל הצלחתי לסובב אותה ולהתחכך בה. להפתעתי ידיה נגעו בי ומותניה נעו לפי הקצב. היא הייתה כל כך חושנית בתנועות שלה וכל כך פאקינג מוכשרת שאפילו עם רגל מרוסקת היא הצליחה לעמוד בקצב ולגרום לזין שלי להצמד לרוכסן הג׳ינס שלי. לא אהבתי את זה.
הנחתי את ידיי על מותניה ועצרתי אותה. עמדנו קרוב. קרוב מידי.
״למה עצרנו? דווקא נהניתי״ היא כרכה את זרעותיה על עורפי וחיוך ממזרי קטן התיישב על שפתיה הורודות.
״אני לא כאן להנאתך, כלבה״ הזכרתי לה.
״כן... אתה כאן כדי לענות אותי ולוודא שאני לא שוכחת שעשיתי טעות״ היא חיככה את אפה הקטן בצווארון שלי.
״כן הטעות הקטנה הזו שהרסה לי את החיים לנצח״ הנחתי את ידי על עורפה ולחצתי בחוזקה עם אצבעותיי עד שהיא ישרה את ראשה וכאב נרשם בעיניה.
״החיים שלי גם נהרסו, אנחנו באותה סירה״ היא משכה בכתפיה.
״אל תשווי בנינו״ נהמתי.
״לעולם לא. אני הייתי ילדה טיפשה שלא הקשיבה כשאמרת לה שעדיף שלא תיסע עם נהג שיכור. לא הקשבתי לך והתוצאה הייתה הרסנית. תאמין לי שהסיוטים, התקפי החרדה והדיכאון הכמעט יום יומי דואגים להזכיר לי טוב טוב וכמובן שהתזכורת ממך לעולם לא מפסיקה ואתה? אתה פשוט נהנה מכאב של אחרים. מצאת לך תירוץ ואתה רץ איתו. אבל אני סיימתי להיות שק החבטות שלך או הצעצוע שלך. שילמתי את המחיר, לכל החיים״ היא החוותה לעבר הרגל שלה שעדיין הייתה עטופה בקיבוע פלסטיק מוזר.
נשכתי את פנים לחיי ולא נתתי למילים שלה לחדור אותי. היא חשבה שתוכל לזיין לי את המוח עם פסיכולוגיה בשקל או לגרום לי לרחם עליה. כל מה שעשיתי לה, כל מה שקרה הגיע לה. הכל פאקינג הגיע לה.
״אני אחליט מתי סיימת, רק אני״ הבטתי לתוך עיניה ורציתי לראות את הפחד והחרדה בהן. אבל כל מה שראיתי היה... אדישות. חום רגוע ללא תזוזות מיותרות.
״אתה טועה. אני סיימתי לשחק. אתה מוזמן לשחק עם עצמך, קריד בלאמי״ היא חמקה מבין ידיי ולקחה צעד לאחור.
״את שוכחת שיש לי כוח. כוח שאת לא רוצה שאני אשתמש בו״.
היא משכה בכתפיה.
״הפצת פורנו, במיוחד של קטינים וללא רשות המצולם היא עבירה פלילית. ההורים שלי ישמחו ללכת איתי לתחנה להגיש תלונה ואני בספק שאתה רוצה שזה יקרה. וחוץ מזה אני לא יכולה לתת לך לאיים עליי כל החיים. כאן זה פאקינג נגמר.״
לרגע זה הרגיש כאילו כדור הרס פגע בי במקום הכי כואב בגוף. היא הייתה בלתי מתנצלת ואפילו לא מצמצה כשדיברה על תלונות ועל כך שהיא מוכנה לחשוף את עצמה בפניי הוריה אם זה ישחרר אותה ממני.
״זה לא הדבר היחיד שאני יכול להשתמש בו כמו שאת יודעת היטב״ החזרתי לה והזעם חזר לרחוש תחת עורי.
״לקחת ממני את הריקוד. לקחת ממני את החיוך ואת הפרטיות ואת האינטימיות. הגעת לשיא, לקצה גבול היכולת ומכאן אין לך עוד מה לעשות. זה נגמר.״
המבט בעיניה גרם לצמרמורת לעבור בגבי. היא באמת האמינה שמציתי את כוחי ועכשיו היא כל יכולה. תקווה הייתה מסוכנת ושברירית באותה מידה.
״אל תהיי כל כך בטוחה״ הנדתי בראשי.
להפתעתי היא לקחה את ידיי בידיה ונגעה בהן בעדינות כמו שבחיים אף בחורה לא נגעה בי.
״הידיים האלה... הן כל כך גדולות וחזקות. הן מכופפות את הכל וכולם לרצונם. והידיים האלה... הן יצרו מפלצת, קריד. יצרת מפלצת ועכשיו אתה צריך ללמוד איך להתמודד איתה.״
אצבעותיה התהדקו על כפות ידיי והיא הפעילה את כל כוחה מצליחה להכאיב לי מעט. שבבי כאב.
ובכל זאת החצי זקפה בתחתוניי רק המשיכה לגדול. אני משכתי אותה אליי ומצאתי את שפתיי על שפתיה. היה לה טעם של וודקה, התנגדות ותשוקה. המוח שלי היה מערבולת של מילים, זכרונות והבטחות שלא הצלחתי לממש. היינו שני שדים שלא שבעו אחד מהרוע והשליליות של השני. זה היה סבוך ואסור ולא נכון אבל לא הפסקנו. לא יכלתי להפסיק וזה הדבר הכי מפחיד שאי פעם חוויתי.