פרק 6

2.6K 90 7
                                    

פרק 6-
ולנסיה-
לא הלכתי לבית הספר. לא הייתי מסוגלת להביא את עצמי לראות את האנשים שגרמו לי לכאב נפשי ופיזי עצום. לא הצלחתי לישון בלילה, כאב לי הראש והמוח שלי היה כל כך פגיע שהוא פעל נגדי וניגן שוב ושוב את רגעי האימה במחסן החשוך עם החרקים, הזוחלים והחיות המזוויעות. הייתי מותשת כל כך כשהשמש עלתה. חיכיתי להורים שלי שיצאו מהבית לפניי שהעזתי לזחול מחוץ למיטה. המצח שלי פעם בכאב, היו סימנים כחולים על זרעותיי ועל רגליי והצוואר שלי גם פעם בכאב. טביעות האצבע הארורות שלו קישטו אותי כמו סימני מלחמה שלא רציתי. עדות אילמת לכוח שהיה לו. הוא היה המלך והממלכה שלו הייתה מושחתת וכולם בה רצו לחגוג על הדם שלי. פשטתי את הפיג׳מה שלי ולא העזתי להביט על עצמי בשום מראה לפני שנכנסתי למקלחת. כיוונתי את הטמפרטורה למים הכי חמים שיצאו מהברז ונתתי להם לשטוף את עורי עד שהוא האדים, הכאיב והתחיל להתקמט. המים התקררו לאט והצלחתי להחזיק את הדמעות בתוכי. הייתי גאה שהצלחתי לא לבכות. הדמעות שלי היו כמו סם בשבילו, הן היו מה שהאכיל ודירבן אותו. לא יכלתי לתת לו את העונג גם כשהייתי לבד. נסיתי לבכות כמה שפחות, החזקתי עד שלא הצלחתי יותר. נשברתי יותר ממה שרציתי אבל כשלא נשברתי הרגשתי כמו גיבורת על. עטפתי את גופי במגבת הסגולה שלי וחזרתי לחדר שלי שהיה אמור להיות המפלט שלי אבל רק הזכיר לי את כל רגעי השבר, החרדה והסיוטים. יבשתי מהר את גופי ולבשתי מהר בגדים תחתונים, גופיה וטייץ ומיהרתי אל הסטודיו. חיברתי את הטלפון שלי לרמקול הנייד שלי והשמעתי את השיר היחיד שהרגשתי שאני מסוגלת לשמוע עכשיו alive של סיה. הגוף שלי התמסר לצלילים הראשונים של השיר. מצאתי את עצמי מותחת את גפיי, מסתחררת, קופצת, נעה בלי לחשוב על דבר. הקול החד, הצורח מילא את חושיי וכל רגע היה חשוב ומשמעותי. לא הייתי ולנסיה. הייתי רקדנית. רקדנית אלמונית שכל מה שהיא עשתה היה להשתמש בגוף שלה כדי להביע את עצמה. הוצאתי את כל התסכול והכאב והזעם שלא יכלתי להוציא בשום דרך אחרת. נסיתי להלחם בשיינים ובציפורניים בקריד במשך חודשים ארוכים אחרי שהוא הפך אותי למטרה ניידת וכל מה שזה הביא לי זה רק עוד כאב וסבל והסרטון ההוא. הסרטון הארור ההוא שהפך אותי לזונה ברמה הכי נמוכה שקיימת. אחר כך, אחרי שנסיתי לעשות לעצמי משהו שהייתי מתחרטת עליו הבנתי שהמלחמה איתו גורמת לנפש שלי להקרע. ככל שאני אלחם חזק יותר הוא יכה בי חזק יותר. כשנלחמתי כמו לביאה הוא הגיע כמו צייד מומחה עם כל כלי הנשק הנכונים והצליח לשתק אותי.
השיר התנגן שוב ושוב ושוב. אני רקדתי ורקדתי ורקדתי עד שהרגשתי חלשה בטירוף והצלחתי להתנדנד עד לספה בסלון. נרדמתי בבגדים המיוזעים שלי ועם שרירים שורפים ממאמץ. התעוררתי שעות אחר כך והרגשתי כאילו הצלחתי להטעין את עצמי לפחות קצת. התקלחתי שוב ואז הכנתי לעצמי לאכול סלט עם חזה עוף. אכלתי מול הטלוויזיה ונסיתי להנות מרגעי השלווה הבודדים שהיו לי. ובאמת הצלחתי להנות עד שהטלפון שלי רטט ליד רגלי. הייתי בטוחה שמדובר באחד ההורים שלי. אבל זה לא היה אף אחד מהם. זה היה ממספר לא מוכר.

Cruel (falcon valley 1)Where stories live. Discover now