שברים | דרארי

פרק 19 | *נצנצים* סקס רוחות *נצנצים*

לקחתי השראה לפרק מהמימ למעלה, תהנו.
~~~~~~
השם הגאוני של דוהילה 👍

(ה.כ. לקחתי השראה מהמימ בסוף, תהנו.)

נ.מ. דראקוש פוטר

״אתה בגדת בי! עם החברה הכי טובה שלי!״ הארי צועק, אחרי שסיימתי לצעוק עליו.
״היינו שיכורים, וזה היה מיד אחרי שהוא הרג את אבא שלו״ הרמיוני מנסה לעזור. מתי היא הגיעה לפה? איך היא מתה לעזאזל? אני אצטרך לשאול אותה עוד מעט. אחרי שאני אטפל בבעלי המת.
הארי מתעלם ממנה, ״אתה שכבת עם החברה הכי טובה שלי״ הוא חוזר.
״למה על הרמיוני אתה לא צועק?״ חוצפן, ״צריך שניים-״ או יותר ״-לסקס!״
הוא לא עונה, האידיוט, ורק נכנס לבית גדול, עשוי לבנים חומות-אפורות, וסוגר בטריקה את דלת העץ החומה.
אני מתקדם לעבר הבית, אך כשני מטרים משם אני נעצר.
למה שאני אגיע אליו? שהוא יגיע אליי!
אידיוט.
ואז מצאתי את עצמי נוקש על הדלת.
וכשהאימבציל לא פתח את הדלת... טוב, פתחתי אותה בעצמי!
כמו שהפתגם העתיק אומר, ״כשבעלך המת נועל את עצמו בבית וסוגר עליך את הדלת, תטיל אלוהומורה ותכנס!״ (ה.כ. מבית היוצר של ״כשאין אלכוהול כדי לחטא את העגיל, תשתמשו באלכוג׳ל״- המוח שלי! אל תעשו את זה אגב. זה לא חכם. אלכוהול ואלכוג׳ל זה לא אותו דבר.)
נכנסתי. ולא נחמד לי. מאוד לא נחמד לי. הסיטואציה.. איך נגיד את זה בעדינות...... לא נחמדה. בלשון המעטה.
דמיינו רגע, גבר בלונדיני, עם שיער מדהים, עומד באמצע סלון, בוהה בבעלו שמחובק בצורה מאוד *נצנצים* אינטימית *נצנצים*, עם הקראש שלו מימי הוגוורטס (של בעלו. לא של הגבר עם השיער המדהים חס וחלילה), ואם זה לא מספיק, ההורים של בעלו והסנדק שלו, בוהים בו בוהה בבעלו שמחוב- אין לי כח. ניסיתי לעשות את זה דרמטי, אבל אין לי כח.
הארי וסדריק המזדיין מחובקים בצורה אינטימית על הספה, אני בוהה בהם, פעור פה, וג׳יימס ולילי פוטר וסיריוס בלאק בוהים בי בוהה בהם.
זה לא נחמד. זה מאוד מביך. אני מסמיק ורץ.
״דראקו!״ אני שומע קול נשי, ומגלה מאחוריי את פנסי. פאקינג פנסי פרקינסון.
מתי הסתומה הקטנה הספיקה למות?
אני עוצר ומחכה לה, ואנחנו משלימים פערים. כיף.
ואז.. טוב.... אני כמעט נופל.
אבל לא בגלל שיווי משקל לקוי! אלא בגלל שהרמיוני מצטרפת לטיול המקסים שלנו, וכברכת שלום מנשקת את פנסי. (ה.כ. כי מה זה פאנפיק דרארי בלי פנסמיוני. למרות שאני לא משפפת אותן. אבל נו טוב)
הרמיוני, הזונה הקטנה, פאקינג התאבדה. היא התאבדה! ויש לי ילד. והוא הילאי!
התמיין לסלית׳רין כמו מאלפוי אמיתי, והוא לא אוכל מוות. זה חדש. מאלפוי שהוא לא אוכל מוות.
זה שינוי מרענן. מעניין מה אבא היה אומר על זה.
פנסי מתה לפני כמה שנים, והיא הרמיוני התחברו כאן. נחמד. פנסי פחות כלבה ממה שאני זוכר, זה עוד שינוי מרענן. אני בטוח שזו השפעה של הרמיוני. היא עושה את זה לאנשים.
רון מזיין את לבנדר בראון. בן של-
המקום הזה משגע אנשים.
קודם הארי וסדריק, אחר כך הרמיוני ופנסי, ועכשיו רון ולבנדר.
מה לא בסדר איתם!
בכל מקרה, עכשיו אני מגיע לשאלה החשובה ביותר- ״מתי הארי וסדריק התחילו..״ לצאת? להזדיין? איך מגדירים את זה?
פנסי מסתכלת עליי ברחמים, ״לפני שאני הגעתי לפה״
״וזה אומר..?״ אני שואל, למרות שאני לא רוצה לדעת מה התשובה.
״יותר משבע שנים״
ואז אני שוב נופל. על הרצפה. וכואב לי. אבל לא פיזית. טוב, לא רק פיזית. כואב לי הראש. והלב. ואני רוצה למות. שוב.
אוי מרלין. מה עשיתי שזה מגיע לי. (ה.כ. שוקלת לסיים ככה כל פרק)
———————-
גם פה אין לי מה לכתוב 👍