אתם מכירים את ההרגשה הזאת כאילו וחום הגוף עולה ? כשכל השרירים שאפילו לא ידעתם על קיומם , מכים בכם בכאב ?
כשהסחרחורות לא נותנות מנוחה ורגליי הדוממות מכות בי בחוסר תחושה , כל שאני מסוגלת כעת זה רק לנשום בעיניים סגורות אל נוכח קרני השמש שהחלו לבצבץ להן בין העננים .
" לא , דיי , אני רוצה לישון הלילה עם אריקה !!"
קולו של ג'ורג' הקטן נשמע וחיוך דקיק מתנוסס מעל ליבי למרות שאני לא מצליחה לפקוח את עיניי ולהחזיר לו חיבוק דומה למה שנתן לי קודם .
" ארי לא מרגישה טוב , ג'ורג' , תישן הלילה עם לורה ו - "
" לא רוצה !!!!"
קול רקיעה נשמע והדהד בקרון הקטנטן .
" ישנתי עם לורי אתמול , אני רוצה לישון עם אריקה היום !! זה החדר שלי ושלה , ואני אשן לידה ולא אכפת לי אם היא חולה או לא "
גלי קור מכים באצבעות רגליי החשופות וגורמים לי להצטמרר בשניות .
קולו הכועס של הילד הקטן גורם לראשי לכאוב ולמרות זאת אין לי די כוח בכדי לפקוח את עיניי ולהשתיק את המולת האנשים המנהלים ויכוח חסר שחר בקרון הזה .
" הלילה לוקה ישן עם ארי . תשלים עם זה ג'ורג' , עד שהיא לא מתעוררת אתה לא נכנס לכאן , אנחנו לא רוצים שתידבק ותרגיש לא טוב !!!"
אנסטסיה נוזפת בו כשקרני השמש יוקדות על עיניי וגורמות לי לרטון בחוסר קול .
ה-הם לא רוצים שג'ורג' ידבק ממני ?? א-אני חולה ?
" זה לא אכפת לי !!! ארי תתעורר ואני אשן איתה הלילה !!!!!!"
צעקה רועמת נשמעה מהדהדת בחלל הסגור ומיד לאחר שניות אחדות נשמע קולו של לוקה מתפתל בכאב ומגע קר על כתפי החשופה גורם לי לפקוח את עיניי בבהלה .
אוויר קפוא חודר אל ריאותיי בחדות הגורמת לי להשתעל ושדה ראייתי הופך מטושטש .
" אתה רואה מה עשית ג'ורג' ??!!"
אנסטסיה נוזפת בו ומגעו נמשך ממני בשניות אחדות .
ה-הכל כל כך קר .... למה קר כאן ??
עיניי מרצדות אחר התזוזות בחדר אבל הפאניקה תוקפת אותי ומרסנת את עיניי לבהות בנקודה אחת .
אני לא מצליחה להזיז את היד , הכתף שלי דואבת מכאב והראש שלי מרגיש כה מסוחרר .
מה לעזאזל קורה כאן ?!
" את רואה !! ארי התעוררה !!!"
קולו של ג'ורג' נשמע צוהל ושמח אבל אני שלא כמוהו עוד פקוחת עיניים לכאבים הבאים בגלים ומשתקים אותי בכל אמירה ולו קטנה הרוצה לצאת מפי .
וכתוספת נחמדה , על צד פניי , מגען הקר של הדמעות לא עוזב אותי בעוד ריאותיי נשרפות במאמץ להחיות את הגוף עם יותר אוויר .
" צאו , כולכם "
קול ישנוני ועמוק מסיח דעתי מן הכאב המר אבל אני לא מצליחה להניע יותר מידי את ראשי בכדי למצוא את האדם המדבר , בכדי למצוא את לוקה .
" לא רוצה !!!!"
בכיו של הילד הקטן משתקע במוחי ושורט את ליבי .
" א-אני רוצה את ארי !! תעזבי אותי אנסטסיה !!!"
צעקותיו שורטות את פנים אוזניי ואני מתקשה להקשיב לשיח הצורם הנעשה בצעקות רועשות חסרות תקדים .
הקור מכסה את גופי בכל פעם בחוזקה , באדישות מלאה קיפאון וחדות יתרה בעוד הראש שלי מתמלא בסחרחורות שנות . א-אני לא מסוגלת להיות ברעש הזה , לא עכשיו , לא ככה .
YOU ARE READING
דאונטאון - downtown
Misterio / Suspenso"הבית הוא אינו המקום בו אתה חי, אלא המקום בו מבינים אותך." ( כריסטיאן מורגנשטרן ) דאונטאון , מי לא שמע על האגדה האורבנית ושכוחת האל שיש למקום הזה להציע . המקום הגדול הנמצא מתחת לאדמה בין שלל רציפים וקרונות , שם מתגוררים להם עשרות אנשים עם עבר , הוו...
