דאונטאון - downtown

• פרק 8 - סיבות ומניעים

Easy On Me - Adele

עיניים חוקרות .

שיער שחור כלילה .

ומבט יוקד ממוקד .

קרב המבטים הנוראי הזה נדמה כנמשך נצח עד כאשר קולה של קים נשמע מקצה שולחנה המתקרב .
" הכל בסדר כאן ?"
היא מביטה בידי החבושה בהשתנקות וחוקרת את הסיטואציה ההזויה אשר נקלעתי לתוכה עם אדם אשר לא מוכן לוותר בגרוש .
" למה החולצה שלך ספוגה במים ?"
היא מכווצת את עיניי הטבע שלה ומחכה שהאדון היקר יחל להסביר את שהתרחש אך לא אתן לו לסבן את מוחה עם צרור שקרים בלא כיסוי , הוא זה שהתחיל , הוא זה שהתגרה ותקף ולא אתן לו לצאת מזה בכה קלות .
קרב המבטים הנדוש החל להימאס עליי , כאילו ועיניו רק ממבט אחד מאיימות עליי ועל מה שאגיד אך אני לא מתכוונת לשתוק , על טעויות משלמים , והוא עשה חתיכת טעות .

" הוא שפך עליי את כוס המים שהגשתי לו "
שלחתי לעברו מבט אדיש בלא זכר לשעשוע הציני שניכר בי קודם לכן .
קים איבדה את לשונה ולא מצאה את המילים הנכונות לומר אך הבחור הסתייג וקיפץ ידיו כאגרופים חסרי שחר , נינוחים בצורה יוצאת דופן כשאשרת פניו לא הסגירה אף תחושה נרגשת .
" לא שפכתי בכוונה , מעדתי , יש הבדל "
הוא אומר בלבביות ממכרת אך אני מגחכת בזלזול יתר לעומתו .
" מעדת בישיבה ? ברצינות ??"
הזעם תקף את קולי תוך שידי החבושה הפכה כבדה וקפואה מן המים הרטובים של קודם .
קים עומדת כחסרת אונים בין שנינו , רוקה נבלע בדממה ואורחי המסעדה מביטים בסיטואציה המרה בלשון חרוצה , עיניי ראו שחור כשגבתו הורמה בהתגרות לעברי ושפתיו נמתחו כיודעות סוד וזה כל מה שהייתי צריכה כדי לתקוף אותו בחזרה .

" אתה בן אדם יהיר שמתכסה בשקריו במקום בשמיכה בלילה , אתה צריך ל-"
" אריקה !!!"
קטעה אותי קים ודחפה את מרפקה לתוך צלעותיי וגרמה לי הפעם להשתנק בכאב .
עדיין ישנם סימנים ודקירות כאב מן הקרב שהיה עם ג'ייקוב , ולעזאזל , הבטן שלי כואבת כמעט כמו הכתף .
" א-א-אריקה ?! "
עיניה הירוקות פעורות בהלם אשר אחז את גופה כשאנחת כאב בלתי רצויה מצאה את דרכה החוצה מבין שפתיי היה נדמה כי אפילו עיניו של הבחורה קפאו לרגע כששמעו אוזניו את כאבי .
" ז-זה כלום -"
מלמלתי בכאב והתיישרתי עד כמה שהצלחתי .
" בפעם הבאה תהיי עדינה עם המרפק שלך קים "
שפתיי הוציאו גיחוך צולע וידיי עזבו את בטני אשר עדיין צווחה מכאב .
עיניים שחורות שוב סקרו את גופי , החל משערי האסוף מאחור ועד לקצות נעליי הישנות אשר הגנו עליי מהקור שיש לחורף להציע , פרעתי את אחיזת ידיי מן בטני ונשפתי אוויר בחדות נעלה .

" אשמח לקפה חדש "
כחכך האדון בגרונו והעיר אותי מן חלומותיי שפגו בן רגע . הסיטואציה המוזרה הזו שכחה ברגע בו התפרקתי בכאב עצור מול השניים אך כאשר חייכתי את חיוכי הקורן לעבר קים והבטחתי שהכל בסדר , היא הנהנה קלות והבטיחה לאיש שהקפה הינו על חשבון הבית בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו .
עיניי גולגלו לאחור בקלות מהירה , עוגמת הנפש היחידה שקרתה כאן היא לי בלבד , והדבר העצוב הוא שהמשכורת שלי היא שתשלם את הקפה הנאלח של הבחור המציק . ממש על חשבון הבית , אני מגחכת בראשי , על חשבון הבית שאין לי אוליי .
" אלך לבקש שיכינו לך קפה חדש "
חיוך עצוב נגלה על פניי בעוד עיניי סרבו בכל תוקף שהוא להביט בעיניו השחורות .
לא עבדתי כל השבוע הזה ובמעט שכן , יפגע מחירה של כוס הקפה במשכורת הקטנטונת שאקבל . לכל הרוחות עם האדם הזה כבר .