Against The World

פרק 20

נק' מבט הארי

דפיקות שמגיעות מכיוון הדלת העירו אותי, מי זה המזדיין שמעיר אותי, לעזאזל…
הדפיקות על הדלת התחזקו ונאנחתי, קמתי מהמיטה והתחלתי לצעוד באיטיות לכיוון הדלת, מסובב את המנעול ולאחר מכן פותח אותה, לבי הלם בחוזקה כשראיתי את לואי עומד מולי עם שפתיים מתוחות לחיוך קטן.
זזתי מפתח הדלת כדי לתת לו גישה להיכנס והוא עקף אותי אל תוך החדר, סגרתי את הדלת והסתובבתי אליו, "בוקר טוב" אמר בחיוך קטן, חזרתי אל המיטה ונכנסתי מתחת לשמיכה, "לילה טוב" עניתי לו והנחתי את ראשי על הכרית עוצם את עיניי.
"הארי-"
"נסיכה אני מנסה לישון, אז או שאתה מצטרף אליי או שאתה נשאר בשקט, תחליט" קטעתי את דבריו והוא נאנח.
"אני צריך להתארגן ואין אצלי בחדר כלום כי הכל נשרף" אמר וזזתי קצת במיטה ולקחתי נשימה עמוקה, "תעשה מה שאתה רוצה, אבל בשקט" אמרתי והתחלתי לשמוע צעדים, אני חושב שהוא הולך לכיוון הארון שלי לקחת בגדים.
אחרי כמה דקות שלא כל כך הצלחתי להירדם, הרגשתי את המיטה שוקעת לידי, הוא התישב עליה?
סובבתי את מבטי וראיתי שנשכב גם הוא במיטה והוא לבוש בבגדים שלי שגדולים עליו בכמה מידות. "אני צריך בגדים חדשים" אמר בשקט וקירבתי את גופי אליו, "לא… אתה צריך אותי" לחשתי והנחתי את ידיי סביבו מקרב אותו אליי, הרמתי את ראשי מהכרית והרכנתי לפניו מנשק לשפתיו נשיקה קטנה, עובר בזרם נשיקות עד לצוואר שלו ונעצר על נקודה מאחורי אוזנו.
"הארי אתה צריך להתארגן" ניסה להזיז אותי ממנו אך ללא הצלחה, "הארי-" הוא קטע את דבריו כשהתחלתי ללקק ולמצוץ את אותה הנקודה, גורם לנשימתו לרעוד ולהשעין את ראשו אחורה.
"אז נאחר בכמה דקות… לא יקרה כלום" לחשתי ישירות לתוך אוזנו והנחתי את ידי על סנטרו מסובב את פניו אליי, עיניי הצטלבו בעיניו.
"אני לא רוצה לאחר" אמר בשקט ונאנחתי, "הפסד שלך" עניתי בחיוך קטן והסתובבתי לקום מהמיטה. פתחתי את הארון והוצאתי משם בגדים נקיים, הורדתי את החולצה ואז את המכנס ונשארתי רק עם בוקסר.
לקחתי את המכנס ולבשתי אותו, הרמתי את מבטי אל לואי ושפתיי נמתחו לחיוך ברגע שהבנתי שהוא מסתכל עליי, נשכתי את שפתי התחתונה וסגרתי את כפתור הג'ינס.
לבשתי את החולצה וסידרתי את שיערי, התחלתי להתקרב בצעדים מהירים למיטה ומשכתי את השמיכה מלואי, אחזתי בגופו ומשכתי אותו לקצה המיטה כך שהוא התישב מולי ואני עומד בין רגליו, "זאת הולכת להיות הפעם האחרונה שנדבר עד שנהיה שוב לבד, בוא ננצל את זה כמו שצריך" אמרתי בחצי חיוך והנחתי את ידיי על צווארו, ידיו מונחות על זרועותיי והוא מהר נעמד מצמיד את שפתיו לשפתיי.

***

הלימודים נגמרו וכולם מלבדי התחילו ללכת לכיוון המועדון, אני הולך לכיוון הספריה.
נכנסתי בין הדלתות הגדולות של כניסת הספריה וחיפשתי אחר מקום ישיבה ריק מאנשים, אני חייב קצת שקט כדי לחשוב על הדברים, כל דבר, לא משנה מה.
מצאתי מקום ריק בפינת החדר הגדול והתישבתי על כורסא אחת, משעין את ראשי אחורה ועוצם את עיניי.
"הארי" שמעתי את קולו המחוספס של ג'ק מאחוריי וגלגלתי את עיניי אליו, הוא הדבר האחרון שאני צריך עכשיו, "לך מפה" אמרתי ונימת היאוש בקולי היתה ברורה כשמש.
ידו הונחה על כתפי ובין רגע התחלתי להרגיש את הצמרמורות שמוסרות שמשתמשים עליי בכוח הטלפורטציה. ג'ק אוהב לעשות את זה, לשגע אנשים בזה שהוא משגר אותם ממקום למקום, במובן מסויים זה היה טוב, כי לרוב הוא פשוט היה משגר אותי לחדרי והיה נשאר איתי, אך עכשיו אני רוצה להיות לבד, לקחת הפסקה מהכל…
לא עברה שניה וכבר מצאתי את עצמי יושב על המיטה שלי כשג'ק לידי, "תודה, עכשיו לך אני צריך לישון" אמרתי בחצי חיוך ועליתי למעלה במיטה מניח את הראש שלי על הכרית.
"אתה מתנהג שונה…" הוא אמר בשקט ונשען עם גופו על שולחן הכתיבה שלי, נראה שהוא בוחן אותי, אך לא ייחסתי לזה חשיבות, הוא אידיוט ודפוק אני לא מתכוון להקשיב למילה שיוצאת לו מהפה, "למה אתה כל הזמן מסתובב עם לואי?" שאל ולקחתי נשימה עמוקה לאחר המשפט שלו, זה פאקינג לא עניינו.
"כי אני רוצה" עניתי בהתגרות והתישבתי חזרה במיטה, מביט בו בעייפות, כי אין לי זין לשיחות האלה עכשיו, זה הולך להיות סיוט. הוא מסתכל עליי בחצי חיוך מתגרה ואני החזרתי לו מבט מאיים, לא משנה מה הוא הולך לעשות, הוא ישלם על זה בסופו של דבר.
"אוליי אתה רוצה… אותו" אמר וגלגלתי את עיניי כתגובה לדבריו, "אתה יודע טוב מאוד שאני לא מעוניין בכל סיפורי האהבה האלו, זה בולשיט אחד גדול, הדבר היחיד שאי פעם אני ארצה ממנו משהו זה הבתולין שלו, לא מעבר" אמרתי בארסיות והוא בתור תגובה רק גיחך, אני יודעת שמה שאמרתי הוא לא נכון, כלומר… הוא חצי נכון, אבל הייתי חייב לומר את זה, אני כל כך שונא אותו… "תלך מפה אתה רק גורם לי לכאב ראש" הוספתי וקמתי מהמיטה, נעמד מולו בחדר ונשען כנגד הקיר בידיים שלובות.
"אני אביא לך מים, אתה הולך לסבול אותי עוד הרבה" אמר והשתגר מהחדר שלי, התחלתי להרגיש את הכעס מבעיר את דמי וגורם לו לרוץ בוורידיי, לבי האיץ את פעימותיו והיה בי דחף כל כך עז להכות משהו, לעזאזל עם זה! לעזאזל איתו!
הוא השתגר חזרה ובקבוק מים בידו, הוא הושיט את הבקבוק לעברי ולקחתי אותו ממנו, "לפחות אתה מודע שאני באמת סובל איתך" אמרתי ופתחתי את הבקבוק, "הגניחות שלך מעידות אחרת" השיב בהתגרות אליי ולקחתי נשימה עמוקה, קירבתי את הבקבוק לפי ולקחתי לגימה. לאחר כמה שניות התחלתי להרגיש משהו… סוג של צריבה בגרון, מה שמרגישים כש…
"זה וודקה?!" צעקתי עליו וחיוך מרוצה נשטף על פניו, פאק! לא לא לא!
"עוף מפה וקח את החרא הזה!" צעקתי עליו וזרקתי לעברו את הבקבוק שמסתבר היה מלא בוודקה ולא מים, הוא פאקינג חולה נפש!
"לא חבל על העצבים שלך כשהתרופה לזה נמצאת פה?" אמר והניף את הבקבוק באוויר, גלגלתי את עיניי וניסיתי לא להקשיב לו, "קדימה הארי, שנינו יודעים שזה עושה לך רק טוב" אמר ולקח צעק לעברי.
ניסיתי להדחיק את מילותיו, ניסיתי כמה שאני יכול להתעלם ממנו, אך קולו הדהד בראשי שוב ושוב, חוזר על אותם המשפטים שאומר לי, זאת התרופה לכעס, זה יעשה רק טוב, זה לוקח את המחשבות ממך ו… לא! הארי לא!
"אני מכיר אותך, אני יודע מתי אתה שקוע במחשבות, וזה עכשיו קורה לך, אתה לא רוצה קצת הפסקה מהכל?" המשיך לומר ולקח עוד צעק קרוב לעברי, תשתוק! תשתוק! תשתוק!!
"עוד קצת וזה נגמר" סיים את דבריו והושיט שנית את הבקבוק לכיווני, ניסיתי לעצום את עיניי וללכת משם אבל קפאתי, כי במובן מסויים הבנתי שהוא צודק… הוא צודק לעזאזל!!!
חטפתי את הבקבוק מידו ופתחתי אותו במהירות, לוקח לגימה גדולה הפעם. הבטתי בו ושפתיו היו מתוחות לחיוך גדול, חיוך מרוצה, חיוך שגורם לי לאגרף את אצבעותיי ולרצות להכות אותו כל כך חזק עד זוב דם.
זה לא באמת עוזר לכעס, זה פשוט עוצר אותי מלחשוב, מלעצור את עצמי, כך שאני באמת יכול לעשות מה שאני רוצה מבלי לחשוב על ההשלכות, שזה מה שאני רוצה, לא?
לקחתי עוד לגימה והרגשתי כבר את גרוני בוער, סגרתי את הבקבוק והנחתי אותו בחוזקה על השולחן שלי, "מרוצה עכשיו?" ירקתי לעברו והוא הנהן בראשי, הוא הסתובב אל השולחן וגם לקח לגימה מהבקבוק, עוצם את עיניו מהטעם המר.
"עוד מעט אתה תפסיק לחשוב ואז תודה לי" אמר והחל להתקרב אליי מניח את ידיו על עורפי, צמצמתי את גבותיי אחת לשניה בכעס והוא רק לקח צעד קרוב אליי, סובבתי את ראשי הצידה ועצמתי את עיניי בחוזקה, אך ידו הונחה על לחי וסובבה את ראשי חזרה אליו.
"היום יום חמישי הארי" אמר בחיוך וגלגלתי את עיניי ממנו מנסה להרחיק אותו ממני אך הוא הידק את אחיזתו בי, "זוכר את זה?" לחש בין שפתיו ולקחתי נשימה עמוקה.
"מזדיינים כל יום חמישי בלילה" נאנחתי ולפתע הרגשה מוזרה עברה בכל גופי שהרגיעה את כל השרירים שלי, "הכי חזק…" הוסיף לדבריי וחיוך קטן עלה על שפתיי, "הכי טוב" סיימתי את המשפט והוא מיד הטיח את שפתיו כנגד שלי בחוזקה.
הוא החל לעלות את החולצה שלי כלפי מעלה וניתק את שפתינו כדי לפשוט אותה ממני, לאחר מכן הוא הוריד את חולצתו מגופו והחזיר את שפתיו כנגד שלי.
התחלתי לצעוד קדימה גורם לו ללכת אחורה עד שנפל על המיטה, "התגעגעתי לזה…" לחש בין שפתיו כשהעברתי את שפתיי על צווארו. לבי החל לפעום בחוזקה אך לא בגלל ג'ק, אלא בגלל ההשפעה של האלכוהול שהתגעגעתי אליה כל כך, לא מבין איך הצלחתי בלעדיה.
הוא משך את גופו אחורה במיטה ועליתי מעבירו, מושיט יד אחת מטה אל מפשעתו ופותח את כפתור מכנסיו, "הארי?!" קול נשמע מכיוון הדלת ועצרתי את פעולותיי ברגע שהבנתי למי שייך הקול הזה, "ל-לואי" אמרתי מהר וקמתי מג'ק נעמד מהר על הרצפה.
"מה…?" קולו היה שבור וחלש והרמתי את חולצתי מרצפת החדר ומהרתי ללבוש אותה עליי,
"מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו והתקרבתי אליו, אך שמתי לב שהתרחק, "ת...תגיד לי אתה" אמר בקול רועד וכל כך חלש,
"אני אלך עכשיו…" ג'ק אמר וסובבתי את מבטי אליו, הוא היה כבר לבוש וכשיצא מהחדר הוא שלח לעברי קריצה, "הארי היה לי חיזיון שאתם שוכבים" לואי אמר בשקט כדי שאף אחד לא ישמע והחזרתי את מבטי אליו, "ואיך היה?" שאלתי בחיוך והבעת פניו לא השתנתה, מה? זה לא היה טוב?
גבותיו לפתע הצטמצמו אחת אל השניה ויצרו מבט שואל על פניו, "אתה שתית?" אמר ועבר אותי כדי להיכנס אל תוך החדר, הוא לקח את הבקבוק שהיה על השולחן והסתובב אליי מביט עמוק אל תוך עיניי, "בבקשה תגיד לי שזה מים"
"זה מים" עניתי אך מבטו עדיין נשאר, נשימת עמוקה יצאה מפיו ולקח צעד אליי, "אם זה מים אז למה יש ממך ריח של אלכוהול?" הקול השברירי שלו הדהד בתוך ראשי, "כי זה וודקה" עניתי בחיוך ומבטו מבולבל.
"אז למה אמרת שזה מים?!" הגביר את הקול שלו לכמעט צעקה ונאנחתי, למה הוא כל כך עצבני, בסך הכל ביצעתי מה שהוא ביקש…
"כי אמרת לי לומר שזה מים" השבתי לו והוא גלגל את עיניו ממני, מה…?
הוא השפיל את מבטו ונשך את שפתו התחתונה, הוא כל כך חמוד! פאק בא לי לנשק אותו!
לקחתי צעד לעברו והנחתי את ידי על לחיו, אך הוא לקח צעד אחורה והוריד את ידי ממנו, מה עובר עליו?
"אני הולך מפה…" אמר בשקט ואז העלה את פניו אליי, "מה זה שווה להישאר כאן אם אתה במלא לא מקשיב לשום דבר, כשתהיה פיכח תדבר איתי" אמר ויצא מהחדר, משאיר אותי לעמוד פה לבד.
הוא… הוא בסדר?
זה היה נראה שהוא מחזיק את הדמעות שלא יצאו, הוא רצה לבכות… בגללי?
לעזאזל עם זה! המבט המאוכזב שהיה לו… פאק!
איגרפתי את אצבעותיי והטחתי אגרוף לתוך הקיר, פאקינג… איפה ג'ק… אני הולך לרצוח אותו…
פתחתי את הדלת בחוזקה והשתמשתי במהירות העל שלי עד שהגעתי לחדר שלו, שנמצא בסוף המסדרון, לא חיכיתי יותר מידיי ופתחתי את הדלת במכה אחת, מתחיל להתקדם אל עבר ג'ק בצעדים גדולים ומהירים.
הרגשתי את הדם בוער העורקיי והבנתי שהאלכוהול רק הגביר את הרגשת הכעס שעברה בי, כי לעזאזל אני שונא אותו כל כך, פאקינג אידיוט!
אחזתי בחולצתו קרוב לצווארו והטחתי אותו כנגד בקיר, נשימות קשות החלו לצאת מבין שפתיי ברגע שחיוך היה על פניו.
"הכל פאקינג בגללך!" צרחתי עליו והכנסתי אגרוף לתוך פניו, אך נראה שזה לא הזיז לו, כי עדיין החיוך שאני כל כך מתעב הופיע על שפתיו, "אוי… לואי שלך לא רוצה אותך כי אתה שיכור" התגרה בי והזזתי אותו מהקיר כדי שאוכל להטיח אותו הרבה יותר חזק עכשיו.
"אין לך מושג על מה אתה מדבר אז כדאי לך לשתוק!!" הכנסתי עוד אגרוף לפניו והפעם התגובה שקיבלתי ממנו היתה צחוק,
"תכה אותי יותר חזק" אמר בין הצחוק שלו וחייך, "כמו שאתה יודע לזיין אותי חזק-" נתתי אגרוף לאפו, גורם לדם לנזול ממנו על ידיי.
"אני שמח" אמר בין שיניו והשעין את ראשו לאחור על הקיר, "עכשיו לא רק אני יודע איזה בן אדם חרא אתה, אלא גם לואי-"
"תשתוק ואל תערב אותו בזה!!" צווחתי עליו והפעם הטחתי את אגרופי בבטן שלו, גורם לו להשתעל קצת דם. אגרוף נוסף נורה ישירות אל הפרצוף שלו, גורם לעוד פצע להופיע בפניו ולדם לרדת ממנו.
ג'ק כבר נראה חלש ומותש, הבטתי פעם אחרונה בזוועה שנמצאת מולי והזזתי אותו ממני בחוזקה כנגד הרצפה, מתחיל לצאת מחדרו.
התחלתי ללכת הפעם לכיוון חדרו של לואי, לנסות אוליי לדבר איתו. נשימות קשות עדיין יוצאות מפי ודפיקות לבי מואצות, אני שונא אותו!
השפלתי את מבטי וידיי נגלו לעיניי, ידיי שמלאות בדם, הדם לא שלי…
אני לא התכוונתי…
לא התכוונת אבל עשית את זה, רוצח!
אתה יכלת לרצוח אותו אם היית ממשיך!!
אני רציתי לרצוח אותו באותו הרגע…
רוצח! רוצח! רוצח!!
פאק לעזאזל עם זה!
הפעלתי את מהירות העל שלי ונכנסתי אל תוך חדרי, סוגר אחרי את הדלת.
הוא כרגע שוכב על הרצפה מדמם… בדיוק כמו הלילה שבו נהפכת לרוצח!
תשלים עם זה! אתה פאקינג רוצח עלוב!
הבטתי סביבי ועיניי נעצרו על השולחן, התקרבתי אליו בכמה צעדים ולקחתי את הבקבוק אוחז אותו בין שתי ידיי.
רוצח-
קטעתי את מחשבותיי כשלקחתי לגימה גדולה ממנו, עוד כמה דקות זה נגמר...