נק' מבט, הארי
ידי מונחת על ידית הדלת, אני פותח אותה באיטיות רבה, מנסה לעכל את המתרחש.
אני לא מאמין שהוא פאקינג עשה את זה, ועוד מבלי להגיד לי! אם משהו היה משתבש… אני לא יודע מה הייתי עושה עם עצמי.
הוא אינו מספר לי כלום לאחרונה, הוא שומר ממני סודות, אבל למה? אני יכול לעזור לו בהכל.
לעזאזל!
נכנסתי אל תוך חדרי וטרקתי אחרי את הדלת, רעש של בורג אשר יצא מידית הדלת ופוגע ברצפה הדהד מבין אוזניי, פאקינג לעזאזל!
הרמתי את הבורג והטחתי אותו על גביי השולחן, תוך כדי שאני מנסה להילחם בנשימותיי הקשות.
אצבעותיי חדרו אל תוך שיער ראשי ואחזו בו בחוזקה, זעם בער בכל ורידי.
"חתיכת זונה" מלמלתי, מביט סביבי, הוא עשה את זה, פאקינג סיכן את החיים שלו בשביל פאקינג כלום!
"יכולת למות" לחשתי, מוריד את ידיי מראשי, מתחיל להתקרב בצעדים מהירים אל הכיסא אשר מונח ליד השולחן,
"לעזאזל!" צעקתי, מטיח את הכיסא בחוזקה על הרצפה, משחרר נשימה חנוקה מעומק גרוני.
"אידיוט! אידיוט! אידיוט!"
אני כבר לא שולט בעצמי, הכעס פועל במקומי, מאגרף את אצבעותיי לאגרוף הדוק, בועט בדלתות הארון הממוקם לידי, גורם להן להיפתח.
הבטתי בו, בארון הפתוח, נושך את שפתיי בחוזקה כתגובה לרעיון שלפתע עלה לראשי, אני חייב את זה!
נפלתי על ברכיי, מתחיל להוציא כמה בגדים מהארון, חייב להיות שם אחד נוסף, אני שמתי שם עוד אחד!
זה חייב להיות שם!!
כשכל הבגדים אשר היו במדף התחתון על הרצפה, עברתי למדף למעלה. חייב להיות עוד אחד, אני זוכר ששמתי בקבוק נוסף!
הוא לקח אותו…
הוא לקח את הבקבוק, הוא פאקינג לקח הכל!
טרקתי בחוזקה את דלתות הארון, בועט בו שנית, שאגת כעס ברכה מפי, אגרוף פגע ישירות בקיר.
נשמתי עמוק, מרגיש את האדרנלין בוער בי, אך לפתע רעש שנשמע מאחורי קטע את מחשבותיי. סובבתי את מבטי לאחור, עיניי פוגשות בעיניים כחולות נוצצות מדמעות, הוא מתקרב אליי בצעדים מהירים, כורך את זרועותיו סביב עורפי.
"אני מצטער" הוא לוחש לאוזני, תוך כדי שאני נאבק באחיזתו בי, מנסה להרחיק את גופו הקטן ממני, "סליחה סליחה אני מצטער" הוא מהדק את האחיזה, לא משחרר, דמעות מתחילות לאיים לצאת מעיניי.
ידיי מונחות על אגנו הצר, מנסות להרחיק אותו ממני אך ללא כל הצלחה, לעזאזל!
"לואי מספיק" נימת הכעס הורגשה בקולי אך אחיזתו רק התחזקה יותר ויותר, פעימות לבי מואצות בעקבות הכעס שבוער בי.
נכנעתי לו, השענתי את ראשי על כתפו נושך את שפתי התחתונה בחוזקה, נלחם בדמעות.
ידיי נכרכו סביב אגנו, מחבקות אותו ומקרבות אותו אליי, מנסה להרגיש אותו כמה שיותר קרוב אליי.
נשימה רועדת יצאה מפיו על יד אוזני, "אני מצטער" קולו רועד, אני מהדק את החיבוק, מרגיש נשיקה רכה מונחת על לחי.
הטתי את ראשי לאחור כדי להביט בפניו הרטובות מדמעות ובעיניו האדומות, "למה?" לחשתי, מנסה לשמור על קולי יציב, הוא השפיל מעט את מבטו באנחה, "אל תכעס" אמר, מרים חזרה את מבטו, מפגיש את הכחול שבעיניו עם הירוק בעיניי, "אני מצטער, בבקשה, הארי"
"אני לא רציתי שתדאג" קולו רועד ומעט לא ברור, "אף פעם לא היה בכוונתי להסתיר ממך משהו" גבו מתחיל לרעוד, דמעות נוספות יוצאות מעיניו. קירבתי שוב את גופו אליי, מחבק אותו ומנסה להרגיע אותו.
איך לעזאזל הגענו למצב הזה?
החזרתי את מבטו להיות מולי והעלתי את ידיי אל לחייו מוחה את דמעותיו, מקרב את פניו אליי ומניח נשיקה על שפתיו הדקות.
"אל תשנא אותי" הביט בי במבט מתחנן ובעיניים גדולות, בלעתי רוק בחוזקה וניסיתי לתת לחיוך לעלות על קצה שפתיי, "אני אף פעם לא הצלחתי לשנוא אותך" השבתי, מרוויח צחוק קטן ממנו.
"אני מצטער" עיניו היו מלאות חרטה, קירבתי את פניו אליי, מניח נשיקה נוספת על שפתיו הסדוקות, "אתה מדאיג אותי כל כך, נסיכה" אמרתי מלטף את לחייו, מעביר ברכות את אצבעותיי על שפתיו, "לא עוד סודות, אל תסכן את עצמך"
הטתי את פניו כלפי מטה ונישקתי את מצחו, מחזיר חזרה את פניו אליי, מביט עמוק אל תוך עיניו, "אני לא אעמוד בזה" סיימתי את דבריי, בולע רוק שצרב בגרוני.
הוא הנסיכה שלי, הוא הדבר הכי חשוב לי, אם משהו יקרה לו אני אשבר.
***
נשימותיו הקטנות של לואי פוגעות בצווארי, גורמות לכל מערכותיי לפעול, לכל איבריי לחוש את הקצב המואץ של פעימות לבי.
ידיי כורכות את גופו וראשו מונח על חזהי, עיניו עצומות עקב הירדמותו ואני בוהה בתקרה, מנסה להעלות השארות מה הנסיכה מסתירה ממני.
אנחה ארוכה יצאה מבין שפתיי, מחשבות רבות מציפות את ראשי, זכרונות מאותו הרגע שחיפשתי את האלכוהול מכאיבים בלבי, אני כל כך מודה לו שלקח ממני את האלכוהול, אני לא רוצה לחזור לתקופה המזויינת הזאת שוב.
נשמתי עמוק, מעביר את אצבעותיו על גבו, מניח נשיקה על קצה ראשו.
לפתע חלון חדרי נפתח במכה אחת, רוח חזקה נכנסה מבחוץ, רעמים נשמעו מבחוץ וברקים נראו באופק, מה לעזאזל…
אבל אני בסדר, אני מרגיש בסדר מדוע קיימת הסופה שבחוץ?
"תפסיק" קולו של לואי נשמע בחלל החדר, סובבתי את מבטי חזרה אליו, עיניו עדיין עצומות, הוא חולם?
"לך מכאן" הוא ממשיך למלמל, נשימותיו אשר פוגעות בצווארי נעשות קשות יותר, הרוח מחוץ לבניין הפנימיה מתחזקת, מה לעזאזל קורה לו.
"לא…" קולו מתחזק, גופי נלחץ, על מה הוא חולם.
"לא! גבריאל!" צעק, במהירות ניערתי את גופו, לא מאמין למשמע אוזניי. עיניו נפקחו, מסתכלות עליי במבט מבולבל,
"אמרת עכשיו גבריאל?"
פרק קצר😓 אני יודעת
אבל לא נורא 🙃
איך היה הפרק?
YOU ARE READING
Against The World
Fanfictionלקבל כוחות? נשמע טוב כוח נדיר? עוד יותר טוב!! מישהו שמנסה להרוג אותך בגלל שיש לך את הכוח הנדיר? פחות טוב... -לארייייי -שפה גסה -תכנים מיניים -אזהרות טריגר יהיו בתחילת פרק או באמצע שלו
