My pain is me

23🍂

אמילי לא דיברה עם לאו, לי גיונג הוי גם התרחק ממנו, והבחור מהמטבח נשאר שם כנראה כל היום ולא התראה איתו בכלל. בקיצור, כרגיל בסוף לאו נשאר לבד, בודד ומנודה.

בהפסקה, כשלאו ירד במדרגות כדי להתחבא בשירותים כהרגלו, הרגיש לפתע שתי כפות ידיים מונחות על כתפיו. לאו נעצר מיד וניסה להשתחרר, אבל הציפורניים ננעצו בהם חזק, וגיחוך נשמע מעבר לגבו. לאו לא זיהה מי זה, אבל הבין שהוא עומד לעשות משהו רע. תוך כדי שהוא מתחיל לסובב אחרונה את ראשו כדי לראות מי זה, ברך ננעצה בגבו ודחפה אותו קדימה כשכפות הידיים עזבו את כתפיו בתנופה.

לאו התגלגל במדרגות כשכל חלקי גופו נחבטו ללא רחמים. ״אההה״ חלוש נשמע מפיו, והוא הרגיש איך גופו מתחיל לייצר כתמים כחולים וסגולים מעוצמת המכות שקיבל. קולות צחוק וגיחוך נשמעו מלמעלה ולאו כל כך רצה לתת למישהו שם אגרוף בפרצוף.

הוא המשיך להתגלגל במורד המדרגות עד לגרם המדרגות הבא. כולו מיוסר מכאבים ושם לב לכתמים האדומים שנטפו על הרצפה, ניסה לאו להתרומם באיטיות, אבל מעד בכאבים על הרצפה. לפתע שם לב שמישהו עולה במדרגות. בעצם אלו היו שניים. הוא ניסה שוב לקום, אבל שוב מעד על ארבע כשהוא תופס באפו שהיה אחד ממקורות הדימום. 'איך אני קם עכשיו?' התעצבן לאו על גופו הדואב. קולות הצחוק של אלו שדחפו אותו מלעמלה התלחשו ונעלמו, וצעדים של אנשים עולים נשמעו מלמטה.

הצעדים התקדמו ועלו לעברו, והגיעו לגרם המדרגות בו היה. אלו היו לא אחרים מאשר לי גיונג הוי ואמילי שצעדו לעברו והבחינו בו רק כשהיו ממש קרובים אליו. ״לאו?״ הופתעה אמילי ממה שראתה וישר התיישבה לידו כשהיא מנסה לברר מה קרה. לי גיונג הוי לעומתה נשאר לעמוד והסתכל עליו כשהוא לא זז.  הוא רק הכניס את שני ידיו לכיסים ושאל כבדרך אגב. ״מי עשה לך את זה?״

לאו המבויש לא ענה לו, וגם לא הרים את ראשו לאמילי שנראתה דיי מבוהלת מנקודת מבטו המושפלת. ״כולך סימנים כחולים וסגולים, אתה גם מלא בחתכים!״ קראה בלחץ. ״זה...זה שום דבר״ ניסה להתרחק ממנה לאו, אבל היא לא הרפתה. ״אתה יכול לקום?״ היא שאלה לחוצה ומודאגת. ״כן. הכל בסדר. באמת. תמשיכו ללכת, שלא תאחרו לשיעור״ ניסה לשכנע אותה לאו, אבל ללא הצלחה.

״אז קום. אני רוצה לראות!״ דרשה אמילי בחוסר אמון. לאו ניסה להתרומם, אבל נפל מיד. הוא הרגיש כאבים נוראיים ברגלו השמאלית, אבל לא צייץ על הכאב. ״וואוו, וואוו. תיזהר״ שמע לפתע את לי גיונג והרגיש איך הוא לופת בחוזקה את זרועו כדי לרכך את הנפילה. זאת פעם שניה ששמע את לי גיונג הוי מגיב ככה, אז כשפיטר דרך עליו בכניסה לספרייה. ״אני חושבת ששברת משהו. חייבים ללכת לאחות. עכשיו״ היא הסתכלה על לי גיונג הוי שכחכך בגרונו במבוכה ואז נענע את ראשו בהסכמה.

לאו, ניסה שוב לקום כשהוא נתמך במעקה המדרגות ונמנע מלדרוך על רגלו השמאלית. רק אז הוא הצליח לקום כשהוא מקפץ על רגל אחת.