שומר הראש שלי

פרק 66

*נקודת מבט מייקל. (אבא של סופיה)

"איך?" שאלתי ללא איפוק עושה צעד לעברו.
"היא עונדת את הטבעת. את אותה הטבעת מיום הנשף." השיב לי בהתנשפות.
"אתה רוצה לומר לי שלא הורדת את הצ'יפ?" שאלתי במהירות.
"כן אדוני"
המילים שלו גרמו לי לנשימה אחת רגוע. אני כל כך שמח שמתיאו לא הוריד מהטבעת את הצ'יפ ועוד יותר שמח שהסכמתי למתיאו להכין את הטבעת הזאת.
"אז קדימה צריך כמה שיותר מהר למצוא אותה." אמרתי עם חיוך עקום לשניה.

עברו שעתיים בהם מתיאו התקין את הג׳י פי אס אל הצ'יפ שהתקין בטבעת של סופיה. קיוויתי שהיא עדיין עונדת אותה ולוקאס לא לקח אותה או משהו.
"הינה" אמר לפתע מתיאו ושמחה הציפה אותו.
הבטתי אל מסך המחשב ולא יכולתי להבין על מה הוא מצביע. נקודה אדומה מהבהבת שנמצאת במרכז לונדון.
"לעזאזל איך הם הגיעו ללונדון כל כך מהר?" אמרתי בזעם.
"היינו קרובים ללונדון אבל לא עד כדי כך" אמר מתיאו משפשף את עיניו בעייפות.
"טוב, תתכוננו למלחמה. סופיה צריכה להיות אצלנו כבר מחר בלילה" אמרתי לשומר שעמד זקוף ליד דלת המשרד שלי.
"אני לא הייתי ממליץ. לפתוח במלחמה לא יהיה הרעיון הטוב ביותר" התחיל לומר מתיאו וגרם לי להסתובב אליו בסקרנות.
"אם נפתח במלחמה זה יהיה מאוד רועש ולוקאס יצליח כבר לברוח עם סופיה. עדיף להשתמש בגורם ההפתעה" המשיך מתיאו.
הרעיון שלו דווקא די טוב.
"צודק. מחר נצא עם כמה שומרים ונלכוד אותם במקום, כמו שעשינו באחוזה של אבי"  השבתי לו.
באותו הלילה תיכננו עוד פרטים שיקרו בלילה למחרת. הנשקים היו מוכנים. כל שומר שיגיע איתנו קיבל שתי רובים מוכנים לאש.
אני לקחתי את הרובה של אבי בו הוא הרג במו ידיו כל כך הרבה אנשים. אני לא משתמש בו בשביל להרוג אלא רק בלפצוע. אבי היה רוצה שאהיה רוצח כמוהו אני לעומת זאת לא מכוון ללב.

לאחר עוד כמה שעות השמורים החלו לנוח לכמה שעות בודדות כדי לקבל אנרגיה למשימה הערב. מתיאו העביר את הג'י פי אס אל הטלפון שלו למקרה והם יחליטו לשנות את מקומם הנוכחי.