שומר הראש שלי

פרק 11

"נווו??" זעקתי לעבר ורוניקה בסקרנות כיוון ששתקה אחרי שאמר שיש לה רעיון.
"חשבתי אוליי לעשות את מה שעשיתי לך פעם.. בבית ספר". היא התכוונה לחלק בו היא הפחה אותי לחנונית. 
"אני חייב להסכים עם רוני". רוני? כבר הרבה זמן שון לא קרה לורוניקה רוני. "זה עבד פעם קודמת" הוסיף ומזג לעצמו כוס זכוכית עם ויסקי שהיה על השולחן.
להפוך למישהי אחרת? זה נשמע נוראי אבל בהחלט יכול לעבוד.
"כמובן שנצטרך קצת לשנות אותך שוב.. ונשכיר לך דירה קטנה.. ואולי אפילו תנסי למצוא עבודה".
עבודה.. להשכיר דירה.. זה כל מה שאי פעם רציתי לעשות אבל כשבאמת יש לי את האפשרות הזאת היא מלחיצה אותי מאוד וגורמת לי לבחילה.
"טוב מאוחר.. נדבר על זה כבר מחר מוקדם בבוקר בתקווה שאביך לא ימצא אותך לפני" אמר שון באנחה ואניח את כוס הויסקי שלו בחזרה לשולחן.
"אני אשן פה על הספה ואתן תילכו לחדר שלי ובשנת יחד." אמר וקם ממקומו והתחיל להרים את הכוסות שהיו על השולחן ואפילו אחז לשניה בבקבוק הויסקי אבל ורוניקה הספיקה לחטוף אותו מימנו.
"לא כזה מהר..  אני חושבת שנצטרך את זה" אמרה ורוניקה והביטה בי בחיוך זדוני.
ורוניקה לבשה את החולצה של שון והתחילה ללגום מהבקבוק ויסקי בזמן שאני מסתכלת על הטלפון שלי ומתחילה לכבות אותו במהירות.  אני הורדתי את מכנסי הג'ינס שלי ונכנסתי אל תוך השמיכה הנעימה.
"בשביל מה?" שאלה ורוניקה. "אני בטוחה שאבא שלי מסוגל לעקוב אחרי דרך הטלפון". רוני הושיטה לי את בקבוק הויסקי. לשתות? אני? טוב בתכלס אני בחיים לא שתיתי אבא שלי לא הסכים לי אבל עכשיו... עכשיו אני יכולה לעשות כל מה שברצוני לעשות. אחזתי בבקבוק ולגמתי הכי הרבה שיכולתי. הטעם מוזר.. מר ושורף את הגרון.
"איכס" פניי נהיו חמוצות. "איך אתם שותים את זה?" שאלתי.
"מתרגלים" ענתה לי והתחילה לרקוד במקום.
"ספרי לי עכשיו.. מה קרה מהתחלה ועד הסוף". רוני התיישבה לידי והתחלתי לספר לה הכל כולל על מתיאו, על המקרה באגם ובסיפריה.
" מה? אתה ומתיאו..?" שאלה בהתרגשות. "לאא.. מה פתאום הוא לא יכול לעשות כלום ו.. אני מניחה שגם לי אסור." הורדתי את פני לידי בזמן ששיחקתי באצבעותי.
"אני חושבת שזה רעיון נהדר.. ראיתי אותו הוא חתיך.. סקסי ואני בטוחה שהוא גם טוב במיט-" קטעתי אותה.
"רוני את שיכורה" חיוך קטן נמתח על פניי. רוני השכבה לידי ועצמה את עיניה לאחר כמה שניות הבנתי שהיא נרדמה. ואני.. אני לא יכולתי להפסיק לחשוב על מתיאו.. מה יקרה לו.. בכל זאת ברחתי משמירתו מה שלא טוב כל כך.
דמיינתי את אבי צועק.. זועק על מתיאו ואולי אפילו מפטר אותו. אני לא רציתי לחשוב על הגרוע מכל. נרדמתי בסופו של דבר.

קרני אור פגעו בי וחום נעים חלף בגופי. פקחתי את עיניי ולא ראיתי את ורוניקה לידי. "לאן היא הלכה?" שאלתי בלחש.
"הם בחוץ. מחכים שתתעוררי" קול גברי וכבד נשמע בחלל החדר. מאחורי. הסתובבתי בבהלה.
"מתיאו" קול שבור מהבוקר לא חלף מגרוני. "שוב ברחת נסיכה.." 
אור השמש לא פגע בו בגלל הווילונות שכיסו את החלון מעט. הוא ישב על כיסא בצל. זה לא הפריע לי לבחון את הלבוש שלו.. הוא היה שונה חולצה לבנה מכופתרת ושרווליו היו מכופלים הצלחתי לראות את זרועותיו בבירור. הם היו שריריות כפי שדמיינתי.. ורידים בולטים ועור בגוון שזוף. הכפתורים הראשונים בחולצתו היו פתוחים וגרמו לי ראות מעט את חזהו השרירי. רציתי לגעת בו.. כמו שלא נגעתי באף גבר מעולם. מכנסיים צמודים עם חגורת עור שחורה.  שיערו החום סודר לאחור באלגנטיות. עצמות לחייו הגבוהות בלטו וקו הלסת העוררה בי צמרמורת שלא חלפה לזמן רב.
נשענתי על ידי מנסה לקום לישיבה אבל ניסיתי להתאפס על עצמי. מתיאו ניגש אליי והתיישב ליד רגליי. כף ידו הונחה על רגלי מעל השמיכת פוף הנעימה. הרגשתי את חום גופי בוער ממגע שלו אפילו מעל השמיכה. נשימתי נהייתה כבדה ופחדתי לפלוט משהו.
"אני.. אני.. איך מצאת אותי?" שאלתי בבטחון.
גיחוך נעים גלש חלק מגרונו של מתיאו. "זה המקום הראשון שהיית הולכת אליו. נסיכה" החיוך לא נשלט צבע את פניי. מתיאו העביר את ידו בשיער שהיה נדמה לי פרוע מאוד.
"מה את עושה לי?" לחש לי ונדמה היה שהרגשתי את האוויר שהוציא לאחר מכן.
"אני.. אני יכולה לנסות משהו?" שאלתי בחוצפנות. הייתי מסוקרנת מאוד.
"כמובן. הכל בשביל הנסיכה" חיוכו לא ירד מפניו.
הרמתי את השמיכה שמעליי ונעמדתי על ברכיי. לרגע הייתי גבוה ממתיאו שישב מולי. התקרבתי אליו. הוא היה מסוקרן.. אפשר היה לראות את זה על פניו. הוא בחן אותי.. גם את זה יכולתי לראות. ליטפתי את פניו ועברתי אל שיערו שהיה נעים ורטוב מעט כאילו יצא ממקלחת לא מזמן ואז אל צווארו. הוא היה חם.. לוהט. שפתיי נפסקו ונשמתי בכבדות. בהיתי בשפתיו הבשריות שרק אמרו לי לנשק אותו. כך עשיתי. הופתעתי מעצמי אבל הייתי סקרנית כל כך איך זה לנשק גבר.. ומתיאו היה שפן נסיונות מושלם. לא עברה שניה ומתיאו אחז בראשי ולא נתן לי לברוח מהנשיקה הסוערת.. לא שהתכוונתי. הוא היה לוהט מידי בשביל להפסיק. שפתיו היו חמות ורכות כל כך אבל הנשיקה הייתה מלאה בתשוקה. גניחות יצאו מגרונו כששפתיו של מתיאו חלפו לצווארי החשוף. ידיו ליטפו אותי ואחזו במותניי הזיזו אותי לכיוונו.. נהייתי צמודה לגופו אבל רציתי יותר.. הרבה יותר. ניתקתי את מתיאו מצווארי בהיתי בעיניו שהיו מלאות בתשוקה. התיישבתי על יריחיו. ידיו נגעו בעדינות במכפלת הסוודר שגם ככה רציתי להוריד.. הוא הוריד לי את הסוודר בזמן שהביט בעיניי ובשפתיי שהיו פתוחות מעט.  לא לבשתי חזייה מה שאומר שאני נמצאת עכשיו מול מתיאו רק בתחתונים שחורים.
"את מושלמת" אמר מתיאו כשבחן אותי שוב. שפתיו חזרו אל שפתיו ולשונו לא התביישה ללקק את שפתיי ולחדור אל תוך הפה שלי. החום שעבר בי לא מוסבר.. רק רציתי יותר.. יותר מימנו.
מתיאו הוריד אותי אל המיטה כשאני על הגב והוא מעליי. הוא ירד עם שפתיו אל צווארי ונישק אותי בעדינות והתחיל לרדת אל החזה שלי שהיה חשוף.
"מתיאו" גנחתי את שמו בלי בושה.
"אל תדאגי היום את לא תאבדי את הבתולים שלך" קולו היה מושך יותר מתמיד. הוא ירד לנשק את הבטן שלי והמשיך לרדת מטה. כל נשיקה קטנה שלו גרמה לי להרגשה מוזרה אבל כל כך נעימה. ידיו אחזו בתחתונים שלי והתחיל להוריד אותם כשהתקרב לאיזור.
התחתונים כבר ירדו ממותניי ונשארתי חשופה לגמריי.
שפתיו של מתיאו נישקו את רגלי ויכולתי לראות  שעיניו מתענגות בלצפות בי מתענגת עליו.  הוא התקרב לאיזור יותר ויותר ואני רק רציתי להתחנן בפניו שלא יפסיק. גניחת עונג בקעה  מגרוני בלי שליטה כשהכניס את לשונו עמוק לתוכי.

"סופיה!!" התעוררתי בבהלה. "מה קרה?" שאלתי את ורוניקה והבטתי בחלון שהיה מכוסה מעט בווילון. היה חשוך.. למה היא העירה אותי דווקא עכשיו.. הכל היה חלום? כל כך הייתי רוצה שזה לא יהיה רק חלום. מתיאו.. הוא היה כל כך מושך אפילו בחלום שלי. הוא שלט עליי גם בחלום לא הייתי מתנגדת שיעשה בי כרצונו.
"שון אמר שאנחנו צריכים לצאת" הדיבה לי במהירות וראיתי שהיא כבר הייתה לבושה. "מה חלמת?" שאלה אותי בזמן שנעלה את נעליי הספורט שלה.
"סתם.. " שיקרתי. זה ממש לא היה סתם.. זה היה יותר מסתם.. הלב שלי קפץ ממקומו רק מהמחשבה על מתיאו.. מהמחשבה שהוא יכול להיות שלי.
חיוך זדוני צבע את פניה של ורוניקה. "גנחת פה כמו משוגעת.. את רוצה לומר לי שאמרת את שמו של השומר שלך סתם ככה?" היא צחקה עליי.. מה אני אעשה מתיאו היה שונה מכולם.