שומר הראש שלי

פרק 62

היום השני החל. המחשבות שלי לא פסקו אפילו לרגע. מה לעשות? יותר מידי החלטות חשובות שקשה להחליט.
שתי אופציות גורליות שיכולות לשנות את החיים של כולנו. של אבא שלי, של מתיאו ושלי.
ישבתי מול שולחן האוכל והבטתי בגבו של מתיאו לאורך זמן ארוך. היום אני צריכה לדעת מה אעשה. עד השעה ארבע.
לבשתי ג'ינס כחול צמוד ואת הפוטר הגדול שהיה של מתיאו הספתי את השיער שלי בקוקו רופף והלבשתי על זרוע ידי שעון כסף קטן.
לקחתי דף ועט והתחלתי לשרבט משהו עליו.
הכנסתי את הדפים אל כיס הג'ינס שלי והכנתי ארוחת בוקר במהירות.
התחלתי לחתוך סלט ומתיאו קם מהמיטה ניגש אליי ומחבק אותי מאחור, מנשק את ראשי.
"לא ידעתי שאת יודעת לבשל" אמר בציחקוק.
"איי אני יודעת לבשל. ארוחת בוקר לא כזאת קשה. לך לצחצח שיניים ונשב לאכול." אמרתי לו נותנת לו מכה חלשה בזרועו.

האוכל היה טעים להפתעתו של מתיאו.
"אמרתי לך. אין שום דבר קשה בארוחות בוקר" אמרתי לו בחיוך רחב.
"כן צודקת. זה יצא טעים כל כך." התחיל לומר. "אני ממנה אותך לבשל ארוחות בוקר תמיד" המשיך בחיוך.  הוא רוצה שאני אמשיך לבשל לו.. ברור שהוא רוצה אני ארוסתו. החיוך העקום שלי נמתח על שפתיי עד שכיסיתי אותו בספל הקפה שלי.
"אפשר לנסוע לעיר היום?" שאלתי בנימוס.
"כן ברור. בשביל מה?" שאל.
"סתם לטייל.. חנוק במקום הזה" התחלתי לצחקק.
"בסדר. אז בעוד שעה בערך נצא לדרך?" המשיך לשאול בזמן שקמתי לפנות את הכלים.
השעה כבר שתיים וחצי. מתיאו קם מאוד מאוחר בזמן שאני קמתי בעשר ותיכננתי הכל. יהיה נורא חשוד מצידי לבקש לנסוע מוקדם יותר אבל אני חייבת לבקש. אסור לי לאחר.
"או בעוד חצי שעה. בדיוק הזמן שלך להתארגן" אמרתי בגיחוך והתחלתי לשטוף כלים. רק שלא יחשוד, רק שלא יחשוד.
מתיאו הלך לחדר האמבט להתקלח במהירות. זה היה זמן שלי. ניגשתי אל השידה ליד המיטה מביטה לאחור כל כמה שניות והוצאתי את הרובה מישם. בחיים לא החזקתי רובה, לא חשבתי שאצטרך לעשות זאת מעולם. הכנסתי את הרובה אל מאחורי מכנס הג'ינס הצמוד וכיסיתי אותו בפוטר של מתיאו שלמזלי היה עבה מספיק בשביל להסתיר את הרובה בלי שישימו לב.
ניגשתי בחזרה אל המטבח ולמזלי הספקתי לפני שמתיאו יצא מחדר האמבט במגבת בלבד. בחנתי  את כולו כאילו אראה אותו בפעם האחרונה בחיי. מקווה שלא, מקווה שהתוכנית שלי תצליח.
מתיאו התקדם אליי קרוב כל כך עד שאחזתי במותניו ורכנתי את ראשי מעלה בשביל לקבל נשיקה חמה מימנו שמהר מאוד הפכה למלאת תשוקה.
התנתקתי מהנשיקה כמה שיותר מהר, עד כמה שזה היה קשה אבל לא יכולתי, אם ילך לשידה זה יהיה הסוף שלי.
"כדאי לך להתלבש" חייכתי אליו חיוך עקום וכמעט משכנע.
"את מתנהגת מוזר. בטוח שהכל טוב?" שאל. כמה שאלות. הוא דואג יותר מידי מה שיגרום לי לספר לו הכל לפני הזמן, הייתי חייבת עוד טיפה זמן.
"אני.. אני פשוט.. קיבלתי את הימים בחודש" תירצתי מקווה שיבין את הרמז. הוא העלה חיוך על פניו.
"את מתכוונת למחזור?" צחקק. הוא אמר את. זה בכזאת קלות שאפילו מעט סיקרנה.
"כן.. כן. עכשיו אפשר שתתלבש לפני שלא אצליח לעמוד בפניך" עשיתי צעד לאחור מכסה את עיניי. שמעתי את הצחקוק המושלם שלו כשהלך לארון והתחיל להתלבש.
מכנסיי גי'נס שחורים מעט צמודים וחולצה לבנה מעט רופפת. מעל לבש ז'קט פשוט בשחור. הוא החביא את ידיו בכיסיי הז'קט שלו וחיכה לי שאלביש את נעליי הסניקרס שלי.