שומר הראש שלי

פרק 53

השפתיים שלו חמות ורכות כל כך אך הנשיקה סוערת ומלאה בתשוקה. הפצע בשפתיו לא הפריע לי להתענג על השפתיים שלו.
למרות התוכניות שלי להתנגד אליו.. הגוף שלי לא מקשיב לי אלא רק אוחז בחולצת הטריקו ומקרב אותי אליו.
ידיו החליקו אל יריכיי והרימו אותי במהירות אל ידיו השריריות. ידי נכרכו סביב צווארו בחוזקה ולשוני ליקקה את שפתיו באיטיות. ניתקתי את שפתיי משלו גם אם זה היה קשה כל כך והבטתי אל תוך עיניו בחיוך מאושר. אנחנו במקום ציבורי ואנחנו עושים.. את מה שלא עושים בדרך כלל.
מתיאו התיישב על הכורסה הקטנה בזמן שאני על ירכיו. ידיו אוחזות במותניי בחוזקה.. החוזק שרק הוא יודע לאחוז בי.
"הייתי רוצה לעשות בשבילך משהו. אם את לא נגד" אמר בקול כבד כשנשימתיו יוצאות בכבדות. הינהנתי כתשובה אך חששתי שלא תספק אותו התשובה הזאת אז הוספתי  "אני מעולם לא נגד כשמדובר בך" קולי היה חלש.. הפחד שפתאום יתפסו אותנו כאן.. מעט הבהיל.
חיוך הזדוני צבע את פניו. מתיאו הזדקף מולי קרוב אל פניי.. עצמתי את עיניי כשחשבתי ששפתיו יגעו בשלי אך לא קרה. הרגשתי את ידו שאוחזת במותניי יורדת מטה.. הרגשתי שכבר הייתי רטובה.. רטובה בגללו.. בגלל מה שגורם לי להרגיש. ידו זזה קדימה ואחורה בין רגליי.. ההרגשה הייתה מדהימה. ישר נזכרתי במועדון.. כשגרם לי לגמור בפעם הראשונה בחיי.
עיניי נפתחו והביטו בו.. במתיאו שהביא בי מתענגת על אצבעותיו.
"את כל כך רטובה.." נעם. "עכשיו אנחנו חייבים לקנות את הסט הזה" המשיך בנימה יותר מושכת.
לא יכולתי לענות.. פחדתי לפתוח את הפה ולפלוט גניחת עונג. מתיאו הגביר את קצב אצבעותיו בזמן שידו השניה שאוחזת במותני מזיזה אותי קדימה ואחורה כדי להגביר את העונג.
הרגשתי חום בכל גופי כשהמשיך להגביר את הקצב במהירות.  הרגשתי שאני כל כך קרוב לשיא.. ורציתי.. רציתי אותו, את מתיאו קרוב אליי כל כך. אחזתי בכתפו בחוזקה כשהרגשתי שאני קרובה לשיא שלי אפילו יותר עד שמתיאו הפסיק.. ידו חזרה אל מותניי.
"למ... למה הפסקת?" שאלתי ביבבה.
התשובה שהשיב לי הוא חיוך זדוני יותר רחב.  מתיאו קם ממקומו והרים אותי איתו כשאני עדיין מבולבלת ומרגישה מעט כאב על כך שהפסיק.
הוא הרים את הסנטר שלי כדי שאוכל להביט בו. הוא הצמיד אותי אל הקיר ואחז ביריך שלי.. הרים אותה כמעט עד מותניו.. יכולתי לחוש בבליטה דרך מכנסיו רציתי לאחוז בבליטה הזאת ולענג את מתיאו גם כן אך לא הספקתי ידו השניה נכנסה אל תוך תחתוני התחרה ויכולתי להרגיש את חום ידו נוגעת בי.. בנקודה הרגישה ביותר שלי. ידו החלה לזוז שנית בקצב מהיר ואחיד כשידיי אוחזות בחולצות בחוזקה מנסה לא לפלוט קולות עונג בכל החנות.
"תגמרי בשבילי!" לחש אל תוך אוזני בכבדות מה שגרם לי לגמור שניה לאחר מכן. רעד עבר בכל גופי. הגניחה בתוכי נפלטה כמעט עד הסוף כשידו שאחזה בירך שלי השתיקה אותי במהירות.
"רק אני יכול לשמוע את הגניחות שלך.. תשמרי את זה לבית" לחש לכיווני ועזב את פי הינהנתי בעדינות ונשכתי את השפה תחתונה שלי. מה קרה כאן הרגע?
מתיאו נישק את מצחי ויצא מתא המדידה במהירות.

יצאנו מהחנות עם חיוך רחב על פנינו. נכנסו לעוד חנות לגברים וקנינו גם בגדים למתיאו לאחר מכן הלכנו אל אחת המסעדות ואכלנו. הלכנו לסופר מרקט בשביל שיהיה מה לאוכל בבית.
כבר החשיך כשהתכלנו לנסוע לבית. עצמתי את עיניי בזמן הנסיעה ולא הרגשתי את הזמן חולף מהר כל כך.

פתחתי את עיניי וכבר הייתי על המיטה הרכה. ראיתי את מתיאו מסדר את המצרכים שקנינו במקרר.
"למה לא הערת אותי?" שאלתי עייפה מתרוממת לישיבה.
"נראת נורא עייפה" השיב עם גבו אליי.
קמתי מהמיטה וניגשתי אל מתיאו. התחלתי לעזור לו לפרוק את כל השקיות. לאחר מכן הכנסתי את הבגדים החדשים שלי ושל מתיאו אל הארון.  מתיאו בהה בי מסדרת את הארון.
"למה אתה בוהה בי ככה?" שאלתי בגיחוך.
"את נורא יפה!" הצהיר וגרם לי להסמיק.
שתקתי. לא ידעתי מה לענות לו.. על המילים היפות שיצאו מגרונו.
"אני לא מאמין שאת שלי.." המשיך לומר וגרם לי לפרברים בבטן. אני שלו? אני באמת שלו? למה זה מרגיש כל כך מוזר לשמוע אותו אומר את זה.
חיוך תמים נמתח על שפתיי. סגרתי את הארון וניגשתי אל מתיאו שישב על קצה המיטה. נעמדתי בין רגליו קרוב כל כך. ידיו הונחו על מותניי במהירות ורכן מעלה בשביל להביט בי.
"מתי תלמד אותי? להגן על עצמי?" שאלתי בלחש.
"מתישהו" השיב לי מעט מאוכזב. הוא מאוכזב מכך שאני רוצה להגן על עצמי? מכך שאני לא נותנת לו להגן עליי?.
"מחר?" שאלתי בקול נרגש לעומתו.
"בסדר.." השיב לי מעט צרוד. מתיאו הרחיק אותי לאחור וקם ממקומו ניגש אל המטבח.
"מה תרצי לאכול?" שאל וקולו התרכך במהירות.
נזכרתי בתבשיל של לוקאס. התבשיל הטעים שלו אבל עכשיו.. התחושה של הטעם הטעים מתפוגג מראשי.
"אני לא יודעת. אתה יודע לבשל?" שאלתי מתקדמת אל השולחן ויושבת עליו.. על השולחן בזמן שרגליי הונחו על הכיסא ממול.
"הייתי אומר.. אבא שלי היה בשלן נהדר.." סינן בקולו מתחיל להוציא מצרכים מהמקרר. הזמן הקצר בו גרנו יחד אכלנו בעיקר אוכל מהיר.. לא זכור לי שהכין משהו.
אני רוצה לשאול אותו.. לשאול אותו איך מרגיש לגבי לוקאס.. לגבי זה שהוא ראש מאפיית לונדון, אבל לא יכולתי.. לא עכשיו.

לאחר זמן רב התקלחתי ולבשתי שורט פיגמה וגופיה תואמת. מעל לבשתי ג'קט שחור בשביל להסתיר את העובדה שאני לא לובשת חזייה. ריח של בישולים הציף את חלל החדר. מתיאו הגיש על השולחן פסטה בלונז שהריח מצויין. התיישבתי באחת הכיסאות ולקחתי מנה קטנה על המזלג.
"אבא שלך לימד אותך לבשל ככה?" שאלתי את מתיאו לאחר שלקחתי את הביס הראשון שהיה מדהים.
"כן." השיב במהירות.  מאחת הארונות הוציא יין לבן וכוסות ליין. מאיפה זה הגיע? לא זכור לי שקנינו יין. בקבוק היין נפתח במהירות ומתיאו מזג לי מעט והתיישב מולי.
אחזתי בכוס היין ושפתיי הוצמדו אל כוס הזכוכית הקרה. הטעם של היין היה מתוק.. אפילו מתוק מידי לדעתי. טעם היין נשאר בפי עד שלקחתי עוד ביס מהפסטה.
ארוחת הערב עברה בשקט.. שקט מדאיג. הרמתי את הצלחת מהשולחן וניגשתי אל הצלחת הריקה של מתיאו. הוא לא הביט בי. ניגשתי אל הכיור והתחלתי לשטוף את הכלים. כמה דקות לאחר מכן מתיאו כבר היה איננו, שמעתי את זרם המים במקלחת פתוח ניחשתי שהוא מתקלח.
משהו יושב על ליבו? אני מנסה להבין.. אולי אני באמת צריכה לדבר איתו כשיצא.
אחזתי בבקבוק היין ומזגתי לי עוד כוס יין. הכוס השנייה שלי. למרות הטעם המתוק התחלתי להתרגל לטעם האלכוהולי ואפילו לאהוב אותו. התחלתי להרגיש חום שמציג את גופי.. ניחשתי זה בגלל היין. מקווה שפניי לא הסמיקו יותר מידי.