זה היה ממש אחרי ארוחת הערב כשהארי יצא מהאולם הגדול עם רון והרמיוני. הם עשו את דרכם לספרייה (בהובלת הרמיוני כמובן), כשמאלפוי עבר על פניו.
״היי חמוס.״ אמר רון. הארי יכול היה לראות את מאלפוי נרתע מטון דיבורו של רון. ׳רגע, מה? מתי מאלפוי אי פעם נרתע מרון?׳ הוא תהה לפני שרון הוסיף ״תסתכל לאן אתה הולך.״
מאלפוי הרים באיטיות את מבטו אל רון עם מבט מבולבל על פניו. ״על מה אתה מדבר, וויזלי? אני אפילו לא קרוב אלייך! אני בצד השני של המסדרון!״
הארי שם לב שלמאלפוי אין אותו גיחוך שליווה את דבריו בדרך כלל. למעשה, הוא אפילו לא השתמש בסרקזם כלשהו או השתמש בלעג, שהיה סימן ההיכר שלו.
עד מהרה הארי הוצא ממחשבותיו המבולבלות לשמע קולה של הרמיוני.
״רון, פשוט תעזוב אותו בשקט. אתה רק מחפש לריב.״
רון פנה להרמיוני במבט של חוסר אמון. ״אבל הרמיוני! הוא מאלפוי! מגיע לו.״
גם הארי הופתע מכך שהרמיוני הגנה על מאלפוי. אבל כשחשב על זה, מאלפוי לא עשה להם כלום השנה. למען האמת, הארי לא זכר מתי הייתה הפעם האחרונה בה ראה את מאלפוי מתווכח עם מישהו מאז השנה שעברה.
הארי בחן את מאלפוי. באמת בחן אותו. הוא נראה חיוור מהרגיל והיו לו שקיות ענקיות מתחת לעיניים. להארי לא היה ספק שמאלפוי לא ישן מספיק. עוד משהו, נראה היה כאילו הוא מנסה להתחנן בעזרת עיניו בפני הרמיוני לגרום לרון להירגע ונראה היה כאילו הוא אפילו מתכווץ מעט בכל פעם שרון אמר משהו.
הרמיוני הגיבה לטיעונים של רון, אבל הארי לא ממש הקשיב. באותו רגע, רון התחיל להשתמש בתנועות ידיים פרועות, וברור היה שהוא מנסה להבהיר להרמיוני את הנקודה שלו. אבל כשהרים את ידו גבוה באוויר, מאלפוי נרתע בעליל ולקח צעד אחורה מרון, נראה מפוחד.
׳רגע... מפוחד?! ממתי מאלפוי מפחד מכלום? במיוחד מרון מכל האנשים! זה בטח קשור ליד המורמת...הממ...׳
מאלפוי הביט בעיניו של הארי והבין שהארי מביט בו בחזרה, הוא החזיק את מבטו של הארי. העיניים האפורות הביטו בעיניים הירוקות רק לרגע, אבל בשנייה הקטנה הזאת מאלפוי הוריד את המגננות שלו. הוא הסיר את המסיכה שתמיד נשא אותה שעזרה לו להסתיר את רגשותיו האמיתיים והארי יכל לראות את מידת הפחד שלו וכמה רצה לצאת מהמצב הזה. לאחר שמאלפוי החזיר את המסיכה שלו והסיט את מבטו, הארי הביט לעבר הזוג המתקוטט.
הארי כחכח בגרונו כדי למשוך את תשומת הלב של השניים. השניים כנראה שכחו שהוא שם כי רון מיד הביט בו. רון שמח וחשב שיקח את הצד שלו, והרמיוני, שהאמינה באותו הדבר, נראתה מובסת. היא נתנה במאלפוי מבט מתנצל לפני שהחזירה את מבטה אל הארי כדי לחכות שהוא ידבר. הארי, במקום להסתכל על הזוג, הביט לעבר מאלפוי, ונתן למבטו להתעכב עליו בזמן שאמר, ״רון, עזוב את מאלפוי בשקט.״
גם רון וגם הרמיוני התנשמו בהפתעה אבל הארי לא ראה את הבעות הפנים שלהם. במקום זאת הוא התבונן במאלפוי, שהרים את מבטו מנעליו בהן בהה בזמן שהארי כחכח בגרונו. הוא הביט בהארי בהפתעה בעודו נראה שבאופן ברור לא ציפה שהארי ילך נגד רון. הארי ומאלפוי המשיכו לבהות זה בזה עד שהם הופרעו על ידי רון שאחז בכתפו של הארי וסובב אותו לכיוונו.
״הארי!״ רון קרא. ״אתה מרגיש בסדר? אתה חולה או משהו?״
הארי גלגל את עיניו לפני שהגיב. ״האמת רון, אני בסדר גמור. אבל תראה, מאלפוי לא עשה לנו כלום, אז פשוט תן לו ללכת לדרכו ונוכל ללכת כבר לספרייה... בסדר?״
הארי יכול היה לראות שרון נראה כאילו נבגד לחלוטין. הוא העביר את מבטו בין הארי להרמיוני ונראה כאילו התעצב מעט. ואז הוא הרים את עיניו שוב, הביט במאלפוי פעם נוספת, פנה לעבר הספרייה ואמר בקול חלש, ״בסדר... בואו נלך כבר.״
רון התחיל ללכת לספרייה מבלי להביט לאחור כדי לראות אם הארי והרמיוני מאחוריו. הרמיוני התחילה לעקוב אחריו במהירות, מנסה להדביק את הקצב. הארי רצה לעקוב גם הוא, אבל עצר להסתכל בפעם האחרונה במאלפוי. הוא נראה משוחרר מכך שרון עזב, ובכל זאת הוא עדיין נראה נסער. הארי בחן אותו שוב, שם לב שהוא נראה לחוץ, עייף ו... מדוכא. נראה כאילו כל טירת הוגוורטס על כתפיו.
מאלפוי והארי נעלו עיניים פעם אחרונה לפני שמאלפוי הסתובב והלך במהירות במסדרון. ׳ובכן,׳ חשב הארי לעצמו, ׳לפחות הוא לא איבד מהיופי שלו. הארי הניד בראשו והלך לעבר הספרייה, לכיוון חבריו. בדרך, הארי הכין את עצמו נפשית להסתערות השאלות שהיו חייבות להישאל מפי רון ברגע שייכנס לספרייה.
YOU ARE READING
שינוי ביישור של כוכב - פאנפיק דרארי מתורגם
Fanfictionהארי מתחיל להבחין בשינוי בדראקו ועד מהרה מבין שדראקו זקוק לעזרתו. אבל האם דראקו יקבל את זה? וגם אם כן, אז מה יקרה? ומה קורה כשלאדון האופל אין את דראקו בשביל להרוג את דמבלדור? מי יקח את מקומו של דראקו? (יש סמאט בפרק אחד, יהיה רשום מתי יש)
