20

169 14 14
                                    

עומד מחוץ לאולם הגדול, הארי פנה לכיוון דראקו והתבונן בבלונדיני נושם נשימה עמוקה ומרגיעה.

"אתה מוכן? אנחנו עומדים לעשות די כניסה." אמר הארי. מאחר שהם איחרו, כולם כבר נמצאים באולם הגדול.

"איפה אנחנו הולכים לשבת, הארי?" דראקו שאל בשקט.

לבו של הארי זינק כששמע את דראקו אומר 'אנחנו' בצורה כל כך טבעית. "בכל מקום שבו תרגיש הכי נוח."

"אין לי באמת הרבה חברים כרגע, הארי, אני בספק אם באמת יש מקום באולם הזה שאני הולך להרגיש בו בנוח." אמר הבלונדיני ונשמע מובס.

"טוב אז... מה דעתך שנשב במקום שהכי יעצבן את וויזלי? בוא נשב בגריפינדור היום."

דראקו חייך מעט לשמע הרעיון לעצבן את הסמור. "בוא נלך לגריפינדור, הארי!"

°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•°•

נקודת מבט: דראקו מאלפוי

דראקו היה מאוד לחוץ אבל מצא את עצמו נרגע בכל פעם שנזכר שהארי יהיה לידו כל הזמן. לוקח נשימה עמוקה אחרונה, הוא הזדקף והרים את ראשו גבוה לפני שצעד ליד הארי ופתח את הדלתות לאולם הגדול.

כולם הסתובבו להסתכל עליו והוא התחיל לחשוב על לברוח כשהרגיש יד על גבו. הארי עודד אותו להתקדם. הוא חייך להארי חיוך קטן והנהן בראשו לפני שהתחיל להתקדם לעבר שולחן גריפינדור.

כשהוא התקדם, ידו של הארי עזבה את גבו והוא מצא את עצמו מתגעגע למגע המנחם. הוא יכול היה להרגיש את העיניים על הארי ועליו כשהם התיישבו ליד השולחן. הרמיוני הייתה לשמאלו והארי התיישב לימינו, כשנוויל ישב מולו.

"שלום, דראקו, מה שלומך?" שאלה הרמיוני בנימוס.

"אני בסדר, תודה. ואת?" הוא ענה בחיוך.

"הו, אני -"

"מי אתה חושב שאתה?" שיימוס שאל אותו מהמשך השולחן.

"סליחה?" הוא שאל, מבולבל.

"מי אמר שסלית'רני כמוך יכול לשבת עם הגריפינדורים?" שיימוס נהם.

"שיימוס, תסתכל כאן -" הארי התחיל.

"לא, הארי, אני יכול להתמודד עם זה בעצמי." אמר דראקו. הוא הרגיע את עצביו במהירות ואז הסתכל לשיימוס ישר בעיניים לפני שאמר, "למקרה שלא שמת לב, אני כבר לא סלית'רני. אני גם לא גריפינדורי. אני מסרב לתת להוגוורטס להגדיר איזה סוג אדם אני."

"ובכן, אם אתה לא סלית'רני או גריפינדורי, מה אתה, מאלפוי?" שאל נוויל בחביבות. היה ברור שנוויל רצה לתת לו את ההזדמנות להסביר את עצמו יותר.

שינוי ביישור של כוכב - פאנפיק דרארי מתורגםWhere stories live. Discover now