פרק 2

2.8K 117 11
                                    


היום הראשון שלי בטורו הגיע. אני לא מצליחה לרסן את ההתרגשות. דקות ארוכות אני עומדת מול הארון ומתלבטת מה מתאים יותר ליום הראשון, לא שיש יותר מדי אפשרויות. בסוף אני בוחרת במכנסי הג׳ינס השחורים שהכי מחמיאים לי ומשלבת איתם חולצה לבנה צמודה, אוספת את השיער ומחליטה לוותר על איפור. 'טבעי זה הכי', זה מה שאימא שלי אומרת לי תמיד.

"היי, רומי, אני מאיה," בחורה יפיפייה מחייכת אליי. "אמיר ביקש שאלווה אותך בהתלמדות היום."

"היי," אני עונה לה בחיוך.

היא מנחה אותי להניח את התיק שלי ליד אלה של שאר העובדים ולא מבזבזת זמן נוסף, מייד מתחילה להסביר איפה נמצא כל דבר ואיך להזין הזמנה במחשב.

אני לא שואלת יותר מדי שאלות ומתרכזת בכל הפרטים, גם הקטנים, מנצלת את הזיכרון הצילומי שלי.

"הכי חשוב – אמיר מחוץ לתחום." מאיה מסיימת בהצהרה מפתיעה. הוא באמת נראה טוב, אבל לרגע לא חשבתי עליו בכיוון הזה.

"כן. גם אחיו, אדר." מאיה צוחקת ממבטי המופתע.

או־קיי... יש לי שני בוסים. אחים.

"אל תדאגי, לא באתי לחפש חתן." המבט הנוקב שלי לא מרתיע אותה.

"כולן אומרות את זה ואז מסתבכות. לפני חודשיים הייתה דרמה בין שירי, אחת המלצריות, לאדר. זה נגמר בפיצוץ שבסופו היא יצאה מפה בוכה ולא חזרה מאז. לאט לאט תביני איך הדברים עובדים פה. תיצמדי אליי ותהיי בסדר."

הסיפורים על מה שקורה מאחורי הקלעים קצת מערערים אותי, לא מתאים לי להיקלע לדרמות עם הבוסים החדשים שלי. ובכלל, זה כזה אידיוטי שהם מתעסקים עם העובדות שלהם.

"אמיר מחוץ לתחום כי יש לו חברה כבר מלא זמן." לרגע קצר חשבתי שסיימה לשתף אותי ברכילות המקומית, אבל מאיה ממשיכה בשלה ונראה שהיא לא מתכוונת להפסיק בקרוב. "בינינו, אני רואה אותו מפלרטט עם המלצריות כל הזמן, אבל הוא עם חברה שלו מגיל אפס אז לא נראה לי שהוא באמת עושה איתן משהו חוץ מדיבורים. ואת רואה את המלצרית הזאת," היא מחווה בראשה אל אחת הבנות שנכנסה למטבח.

אני מרגישה ששמעתי מספיק וקוטעת אותה. "תראי, מאיה, אל תיעלבי אבל כל הרכילות הזו לא מעניינת אותי. ממש לא. אשמח שתכירי לי את שאר המלצרים ואת הטבח, נראה לי שהם יותר רלוונטיים לגביי." אולי התגובה שלי קצת מוגזמת, אבל נראה שרק כך היא תבין שזה באמת לא מעניין אותי.

"טוב, תראי, אני העובדת הכי ותיקה פה כרגע, אז אנסה ללמד אותך מה שאפשר ולחסוך ממך את הטעויות שנלמדות בדרך הקשה." למבטי השואל היא מסבירה, "לדוגמה איך להתנהג עם שיכורים שנמרחים עלייך ומזילים ריר." היא מתקדמת למטבח במבט נגעל ואני בעקבותיה. "בת כמה את, רומי?"

במבט לאחורWhere stories live. Discover now