פרק 34

1.4K 70 4
                                    


את יודעת איזה יום מחר? אדר מסמס לי בדיוק כשאני נכנסת למיטה לאחר משמרת קשה, הוא לא היה במשמרת הערב, בדרך כלל הוא מגיע בימי שלישי בקריוקי ובמוצאי שבת, בתקופה האחרונה אני עבדתי במוצאי שבת במקומו, אבל יש לי הרגשה שעכשיו הוא יחזור לפעילות רגילה לאחר שהתוודה בפניי שאין לו שום מבחן וכל זה היה תרגיל כדי שאסכים לעבוד כאן אחרי כל מה שקרה.

אני: יום חמישי אבל יש לי הרגשה שיש כאן קאץ'. אני בטוחה שהוא לא בודק אם אני יודעת לספור נכון.

אדר: מחר זה יום הכן! אני לא כל־כך מבינה מה הוא רוצה לומר בזה.

אני: ועכשיו שכולנו נבין מה אתה רוצה. אני מוסיפה סמיילי חושב.

אדר: הגיע הזמן לפדות את החוב שלך שהפסדת לי בבאולינג. ההבנה נופלת עליי ברגע, אני מחייכת לעצמי.

אני: חחחחחחח הבנתי. אז על מה חשבת בדיוק?

אדר: תהיי מוכנה בשמונה אאסוף אותך.

אני: מה? לאן? מה ללבוש? אתה לא יכול להתקיל ככה בחורה. אני מוסיפה סמיילי מופתע.

אדר: אני יכול הכול.

אני: איך אדע מה ללבוש ??? תגיד לי לאן הולכים בבקשה.

אדר: לא.

אני: אז אני לא באה. אני צוחקת איתו.

אדר: זה יום הכן, את יכולה להגיד לא עד מחר. אבל מחר זה רק כן. הוא מוסיף סמיילי קורץ.

אני: טוב, אשמח אם מחר תהיה במצב רוח טוב תעדכן אותי לגבי הלבוש שלא אעשה צחוק מעצמי.

אדר: אני אחשוב על זה, יאללה לכי לישון כבר מאוחר.

אני: לילה טוב.

אני נשכבת במיטה ומניחה את הטלפון במטען, איך הגענו למצב הזה, אני ואדר יוצאים? אנחנו ביחד? הפעם הוא יהיה נורמלי? בינתיים הוא באמת יוצא מגדרו להיות הכי חמוד אליי, אני מרגישה את זה בדברים הכי קטנים שיש, היום כשהגעתי למשמרת פתחתי את המגירה של הפריטה שרק לנו המנהלים יש מפתח, ראיתי מעטפה קטנטנה עם השם שלי, היה בפנים פתק שרשום עליו "את לא כמו כולם" עם שוקולד קטן בצורת לב. בלי חתימה, בלי שם. היה ברור לי שזה הוא, מי עוד יכול לכתוב את זה אבל עדיין הוא הפתיע אותי ממש, יש לו כל מיני מחוות כאלו שאני מגלה שהוא יכול להיות ממש בחור רומנטי ויצירתי כשהוא רוצה.

ועכשיו יום הכן, אומנם זה בדרך שלו ובסוג של ציווי אבל הוא עושה את זה בהומור וחמוד, אני אוהבת בחורים שיוזמים דברים ולא משעמם איתם לרגע.

*

"מה היית לובשת לדייט שלא אומרים לאן ללכת?" אני נשכבת על המיטה של סיון בזמן שהיא מתלבשת, היא חזרה מהעבודה בדיוק ומחליפה לפיג'מה את הלבוש הרשמי שלה מהמשרד, חיכיתי כל היום לספר לה על אדר ואני לא מתכוונת לתת לה רגע פנוי, דעתה חשובה לי מאוד.

במבט לאחורWhere stories live. Discover now