במבט לאחור

פרק 22

אני מוציאה את האיפור מהמגירה ומורחת מעט מייק אפ. אני לא נוהגת לשים מייק אפ ביום יום, רק באירועים מיוחדים היום מרגיש לי יום כזה שדורש איפור יותר מוקפד מבדרך כלל אני מורחת מעט צללית בצבע טבעי מעל העין ומשרטטת קו אייליינר בצורה מדויקת להפליא. אני שולחת לסיון תמונה שתאשר.

סיון: אימאלה רומי, את מושלמת!!!

אני: יופי עכשיו אני רגועה. מתי אתם מגיעים?

סיון: יונתן אוסף אותנו עוד שעה.

אני: או־קיי אני יוצאת, ניפגש שם.

*

המקום נראה מהמם. כבר כשמגיעים מבחוץ ניתן לראות את שלט הקריוקי המואר שהציבו בכניסה. בנוסף מיקמו שולחן בר עגול וכיסא גבוה, אני מתארת לעצמי שזה עבורי.

"מי זאת?" תומר יושב בפינת העישון.

"מה קורה תומר?"

"איזו הופעה דפקת אחותי. את תוציאי עכשיו לגילי את העיניים לגמרי, לא מספיק יש לה רגשי נחיתות ממך." הוא צוחק.

"תומר, די משוגע." אני צוחקת גם.

"בואי, אני חייב להיכנס איתך." הוא מועך את הסיגריה במאפרה אוחז בכף ידי וגורר אותי בעקבותיו.

"חבר'ה." תומר מצביע עליי, "הסלקטורית שלנו להערב."

כולם מסתכלים עלינו. גילי מסתכלת ומסתובבת. מאיה ושי-לי רצות אליי.

"טוב מה זה? הרגת." מאיה מחבקת אותי.

"רומייי איזה מהממת." שי-לי מחבקת אותי גם.

"טוב, בואו נירגע. אתן מביכות אותי." אני מנסה להזיז אותן ממני.

"אני רואה שמצאת משהו מתאים בארון." אמיר יוצא מהמטבח כשאני מניחה את התיק בעמדת מלצרים.

"זרקתי על עצמי משהו ובאתי." אני קורצת אליו.

"בנות. יש מלא מוזמנים היום, רומי הדפסתי לך את הרשימה ואת סידור השולחנות, תשאלי כל אחד שם בכניסה, סרגיי יעמוד לצידך בזמן שאת מושיבה אנשים הוא יעצור כניסה, סבבה?"

"כן, בוס." אני לוקחת מידיו את הרשימה ומסתכלת קצת על המספרים של השולחנות שנראים טיפה שונים ומצלמת את זה בראש, דני ויונתן הזמינו עוד כמה חברים שלהם לשולחן אז השולחן שלהם ארוך איפה שהם אוהבים לשבת כשהם מגיעים לכאן, מספיק קרוב למסך כדי שסיון תוכל להשתלט על המיקרופון.

אני יוצאת אל העמדה יחד עם סרגיי שנהיינו כבר חברים, הוא כל הזמן מספר לי על אשתו והילדה שלהם בת השנתיים קרינה, הוא מת עליה ומצלם אותה כל רגע ומשוויץ בתמונות.

תנועה של אנשים מוזמנים מתחילה. אני עובדת לפי הרשימה, מושיבה את כולם במקומם לפי המספרים החדשים שאמיר הביא לי.