המקום מתמלא, שולחן אחד של עשרים חוגגים יומולדת לאיזו ברבי מפונפנת.
עוד שולחן של חמישה-עשר חבר'ה שלא ברור מה חוגגים.
שולחן של שמונה-עשר אנשים, חוגגים מסיבת שחרור לאחד החברים שלהם. ועוד שני שולחנות של יומולדת, אנחנו לוקחות מכולם הזמנות, כולם מזמינים כמה בקבוקים של וודקה איכותית, הברבי מזמינה שמפניות ורודות, מפתיע.
מאיה ואני נכנסות לקצב מטורף של עבודה, מתרוצצות משולחן לשולחן ושכחתי לגמרי מהתקרית המביכה עם אמיר מרוב העומס.
"היי, מלצרית מה השם שלך?" מישהו אוחז בידי חזק כשאני מנסה להתיישר מהשולחן של החוגגים שחרור.
"היי, רומי, לך?" אני מחייכת חיוך מזויף.
"אדם, בואי תשתי איתנו צ'ייסר," הוא צועק לי באוזן ולא עוזב את ידי.
"אסור לי לשתות במשמרת, אבל אני יכולה להביא לך ולחברים שלך." הוא נראה לי יותר בגיל של אדר ולא כמו מישהו שמשתחרר מהצבא.
"מה זה אסור לך? איפה המנהל פה? אגיד לו שמותר לך, אחי הקטן השתחרר אתמול ואנחנו חוגגים לו." או־קיי אחיו הקטן, נזכרתי שמאיה אמרה לי שאפשר לשתות צ'ייסר מים איתם.
"זה בסדר. אני כבר אביא לנו סיבוב צ'ייסרים." הוא משחרר אותי, בזווית העין אני רואה את אדר מסתכל ולא מוריד את עיניו ממני.
"תומר תביא לי שמונה-עשר צ'ייסרים של הוודקה הכי טובה שיש לנו ועוד אחד בשבילי עם מים." אני ניגשת למחשב להקליד להם את ההזמנה, לאחר שתומר אמר לי איזו וודקה הוא מוזג להם.
"רומי הכול בסדר? צריכה עזרה איתם?" אדר מתקרב אליי.
"לא, זה בסדר. האח שלו חוגג שחרור והוא קצת שיכור לא נראה לי מזיק."
"הוא לא אמור להחזיק אותך ככה, את רוצה שאני אביא להם את ההזמנה?"
"לא, זה באמת בסדר, הוא רוצה שאשתה איתם." אני לא יודעת למה אני מעבירה לו את המידע הזה בכלל.
"את לא שותה איתם." הוא נראה כועס.
"מה אתה רוצה ממני? אני מביאה להם צ'ייסרים ולי צ'ייסר עם מים, די רד ממני כבר." אני מסתובבת והולכת לבר לקחת את הצ'ייסרים ולא מאמינה שדיברתי אליו ככה עכשיו, אבל הוא לא מבין שהוא מגזים ואני לא מבינה מה הוא רוצה ממני כבר.
"היי כולם, תכירו זו רומי, חברה שלי לעתיד." אדם כנראה ממש שיכור אם הוא מציג אותי ככה לחבר'ה שלו, הוא מצחיק אותי, אני רואה שאדר עדיין מסתכל, אני מחליטה לשחק איתו משחק כמו שהוא משחק איתי.
"היי חבר׳ה, נעים מאוד, אדם החמוד מזמין את כולנו לצ'ייסר וודקה, לחיים." אני מרימה את הכוסית באוויר ושותה איתם, לא לפני שמשיקה את הצ'ייסר שלי בשלו, ומביטה לאדר בעיניים.
YOU ARE READING
במבט לאחור
Romanceרומי, בחורה בת 20 שהשתחררה מהצבא, הכל כבר היה לה מתוכנן- להתחיל לעבוד בבר הכי שווה בתל אביב, לשכור דירה עם החברה הכי טובה ולהרשם ללימודים. יחד עם חבריה הטובים והבלתי נפרדים היא רק חיכתה לחיים שאחרי הצבא- לבלות, להנות ולנסוע לחופשות משותפות שום דבר ל...
