במבט לאחור

פרק 32

 "חברים שלי מחכים לי בוולמרג." אני מספרת לתומר שחזר לעבודה היום מחופשת מחלה.

"אני אבוא איתך כשנסיים, אני מת לראות את מאיה, אני בשוק שהיא חזרה. היא חוזרת לעבוד פה כן?"

"כן, אני משבצת אותה כבר מחר בערב לערב קריוקי שלנו." אנחנו במחסור של מלצרים, חלק עזבו, חלק יצאו לחופש, מאיה לא יכלה לבחור עיתוי מושלם יותר לחזור, אמיר ושי-לי היו בעננים כשסיפרתי להם שהיא חוזרת לעבודה.

"אני גם מגיע לוולמרג היום, חברים שלי מהלימודים שם, שלא תחשבי שזה בגלל ששמעתי אותך, היה חשוב לי לעדכן אותך." אדר מודיע לי, לא שמתי לב בכלל שהוא עומד מאחוריי.

"תבלה איפה שאתה רוצה." אני משיבה לו ויוצאת למרפסת. אני מרגישה שאדר בשבוע האחרון בזמן המועט שראיתי אותו עושה כל מאמץ כדי להיות נחמד כלפיי, אני עדיין נזהרת שלא ליפול בפח שלו ועדיין לא מוכנה לקיים איתו את השיחה על הפיל שבחדר.

*

תומר ואני נכנסים לוולמרג ומצטרפים לכל השאר. תומר קופץ על מאיה, הם היו חברים טובים בימים שקדמו לטיסה, אני בטוחה שגם לו זה מוזר שהיא חזרה ואין לי מושג אם היא מתכוונת לשתף אותו בכל הסיפור שלה.

"זה לא יכול להיגמר ככה, את מבינה את זה כן?" יונתן מנצל את זה שמאיה מקשקשת עם תומר בצד וניגש אליי.

"מה אפשר לעשות יוני? שמעת אותה, אין לנו הוכחות לכלום. צריך לשחרר את זה ולעזור לה להחלים, חשבתי לקבוע לה שיחות אצל אימא שלי, מה אתה אומר?"

"רעיון מעולה אבל אני לא בטוח שהיא תרגיש בנוח, תשאלי אותה."

"לשאול את מי מה?" מאיה דוחפת את ראשה בינינו.

"מאיוש, חשבתי להציע לך מספר שיחות אצל אימא שלי. מה את אומרת?"

"נראה לי שבסדר, לא?" היא מסתכלת על יוני לאישור.

"ברור יפה שלי, זה רק יעשה לך טוב, היא אלופה." היא נושקת ללחיו.

"טוב לא להיות כבדים, יאללה לחגוג, מה שותים פה?" סיון מצטרפת אליה הן מזמינות צ'ייסרים של פיג'לינג לכולם. דני תופס את ראשו בייאוש.

"עוד אחת כמוה?" הוא לוחש לנו, יוני ואני צוחקים ומרימים לחיים. אני מרגישה שבא לי להתפרק הערב, השבוע היה עמוס ויש בי צורך לאבד קצת את הראש הלילה.

*

סיון ואני רוקדות, מאיה ותומר שקועים בשיחה, דני ויונתן בעיקר משגיחים עלינו שלא נאבד לגמרי את הראש ומשקים אותנו במים מדי פעם.

אני אוחזת בוודקה ראשן ביד אחת ובשנייה אני מצלמת את סיון ואותי בטלפון שלה לבקשתה, כשאני מחזירה לה את הטלפון אני מבחינה באדר מעברו השני של הבר, ידעתי שהוא יהיה כאן ולמרות זאת משהו בתוכי מתכווץ כאשר מבטינו מצטלבים, אני רואה את החברים שהוא דיבר עליהם, את חלקם אני מכירה מהבר. הוא מניף את הכוס לעברי ומסמן לי לחיים בראשו, אני מסתובבת ומפנה אליו את גבי, אני לא יודעת אם זה האלכוהול שזורם בתוכי, או אולי השיחה שסיון ומאיה עשו לי או שאני באמת חושבת שזה רעיון מוצלח לקיים את השיחה שנמנעתי ממנה כל־כך הרבה זמן אבל אני משאירה את סיון ברחבה וניגשת אל אדר.