במבט לאחור

פרק 15

״איפה נעלמת לנו כל השבוע?״ תומר אומר כשרואה אותי מחוץ לטורו ומחייך.

״אחרי סוף השבוע הזה הייתי חייבת קצת חופש.״ אני נאנחת.

״טוב, באת ליום רגוע היום נראה לי, אין הרבה מוזמנים תהיה לך נחיתה רכה מהחופש.״

״לא מפחידה אותי עבודה קשה.״ אני עונה.

״רומי.״ מאיה קופצת עליי.

"את שמחה לראות אותי או שאני מדמיינת?" אני מחבקת אותה.

"מאוד. התגעגעתי." גם אני שמחה לראות את מאיה ובמיוחד אשמח לשבת איתה אחר-כך ולתחקר אותה לגבי יונתן.

״קדימה, בואי נתחיל בפתיחה יש יום רגוע היום.״

מאיה חוזרת על מה שתומר כבר אמר, זה אומר שאנחנו רק שלושה מלצרים היום ושני ברמנים, אני אוהבת את הערבים הרגועים האלו, לא צריך להתרוצץ כמו משוגעות בכל המקום והטיפים מתחלקים בין פחות אנשים.

״שלום לך.״ אדר יוצא מהמטבח וקורץ לי.

״היי.״ אני עונה בחיוך מזויף.

״הקשבה אליי." אדר אומר וכולנו בוהים בו, "יש ערב רגוע היום. רומי את לוקחת את המרפסת היום לבד, מאיה וגילי בשולחנות בפנים, ורומי תערכי את השולחן שלי לשניים ותשימי שלט שמור עליו.״ גילי מזעיפה פנים למרות שבכיף הייתי מתחלפת איתה.

״טלי באה לפה היום בגלל זה השולחן.״ מאיה לוחשת לי, אני מבינה שנפל בחלקי להיות המלצרית שלהם הערב.

״הכול בשליטה, מאיוש אל תדאגי.״ אני מקווה לשרוד את זה בשלום.

״תמלצרי יפה את אדר וחברה שלו.״ גילי מנסה לעקוץ אותי כמו תמיד.

מאיה עושה לי סימן של משוגעת מאחורי גבה.

״את יכולה להתחלף איתי אם בא לך להשקיע בהם.״ אני אומרת לגילי בחיוך מזויף.

״לא תודה, התענוג יהיה שלי לראות אותך סובלת.״

״סובלת? גילי את מתחילה להגזים חמודה. וכדאי שתירגעי מהר.״ אני אומרת לה במבט נוקב.

היא מסתובבת והולכת, פחדנית, אני תוהה למה היא מצליחה להכעיס אותי ככה כל הזמן.

״אל תתני לה להשפיע עליך בכל הקשור לאדר היא מתחרפנת.״ אז גם מאיה שמה לב לאובססיה של הבחורה הזו לאדר.

״כן, סתם, לא יודעת למה היא כזו מעצבנת, מה היא רוצה ממני?״

״היא מקנאה, תתעלמי ממנה.״

״או.קיי, כאילו שאפשר להתעלם ממנה.״ אני מגלגלת עיניים. ומאיה צוחקת.

אנחנו מתחילות בפתיחה, אני מוציאה את העצבים שלי מהויכוח עם גילי על השולחנות, הכוסות והסכום, הכל נופל לי מהידיים, אני מדברת לעצמי ומשננת לעצמי להירגע לא להתייחס אליה, אני רואה את אדר מסתכל עליי מהצד ומחייך, אני מתעצבנת יותר.