פרק 4

2.1K 92 5
                                    

צלצול השעון מעיר אותי, ולמרות שישנתי מעט אני מזנקת מהמיטה ומתחילה להתארגן בהתרגשות, מתלבטת מה ללבוש לכבוד היום האחרון בבסיס.

אימא שלי השאירה לי שני תיקים ארוזים, לצידם שקית קטנה שאליה קשור בלון. אני מציצה פנימה, רואה קופסת תכשיטים מהחנות האהובה עליי. אצבעותיי פותחות אותה בהתרגשות, ואני מגלה צמיד מדהים ביופיו, חרוזים ירוקים שזורים בעבודת יד ותליון מוזהב בצורת עין. מעטפה קטנה נופלת מהשקית, אני מרימה אותה ומוציאה את הפתק.

ילדה אהובה שלנו, מזל טוב לרגל שחרורך מהצבא.

צאי אל חייך הבוגרים בתבונה, אהבה ויושר.

המשיכי להפיץ אור סביבך.

אוהבים, אימא אבא ועומר.

מוצפת אהבה אני מיד עונדת את הצמיד, לוקחת את הדברים לרכב, ומסמסת להם שאני מודה להם ואוהבת אותם מאוד.

"רומוש," סיון נכנסת לרכב מאושרת, ומניחה שני ספלי קפה במקומם ליד מוט ההילוכים. "איזו התרגשות!" היא צועקת וסוחפת אותי בהתלהבות שלה.

"את קולטת? זה נגמר!" אני צועקת גם.

"מרגיש כאילו לפני שנייה התגייסנו, לא להאמין איך הזמן טס."

"כשנהנים," אני מוסיפה ואנחנו צוחקות.

אני לוגמת מהקפה ומנסה לארגן את המחשבות, להבין איך להתחיל את הסיפור על אדר.

"סיון, זוכרת שסיפרתי לך על הבוס שלי?"

"החתיך? כן, מה איתו?"

"אז אח שלו."

"חתיך יותר ממנו?"

"אממ.. אולי, אבל הוא גדול מאיתנו בהרבה." אני בוחנת את המבט שלה, תוהה איך היא תגיב.

"כמה גדול?"

"כמעט שלושים."

"זה כבר ממש גדול, רומי. מה יש לו לחפש איתך? בטח מחפש כלה," היא מעקמת את פרצופה.

"לא אמרתי שיש לו מה לעשות איתי או שבכלל אנחנו עושים משהו, אני פשוט לא מבינה מה קורה לי לידו. כשהוא בסביבה קורה לי משהו שאני בכלל לא מצליחה להסביר, אפילו לעצמי. הוא לא הסגנון שלי כל־כך, ועדיין, אני לא מצליחה להוריד ממנו את העיניים. הוא לא הציע לי לצאת או משהו בסגנון, אבל אני מרגישה שהוא ממש רוצה." הבלבול הזה מתסכל אותי. "אוף, אני באמת לא יודעת מה לחשוב. עזבי, תשכחי שבכלל אמרתי משהו."

"רומי, אף פעם לא ראיתי אותך ככה, מבולבלת מבחור שכלום לא קרה איתו." סיון בוחנת את פניי, מנסה להבין בעצמה מה קורה איתי.

"זה בדיוק מה שאני אומרת, אני בקושי מצליחה לדבר לידו, או לחשוב בהיגיון. הוא מחליט בשבילי דברים כמו מתי לעבוד, מה לאכול, וההתנגדות שלי נעלמת כשזה מגיע ממנו." כשהמחשבות שלי נאמרות בקול רם, מתעצמת ההבנה שבאמת לא מתאים לי להתבלבל מבחור שבכלל לא בטוח שיתפתח בינינו משהו.

במבט לאחורWhere stories live. Discover now