במבט לאחור

פרק 37

"אתן רוצות להצטרף אלינו? יש לנו פה שולחן," יונתן אומר ומצביע על השולחן ששרון יושב לצידו ומחייך אלינו.

"כן, נצטרף תכף." אני מסתכלת לראשונה אל תוך עיניו של שרון הוא מרים את המשקה שלו ומסמן לי לחיים, אני מחזירה לו חיוך, מסובבת את גבי אליו לוקחת את סיון ומושכת אותה לשירותים.

"טוב השלב הראשון עבר בהצלחה." אני אומרת לה ובטוחה שדופק ליבי הרקיע לשמיים.

"כן, ראיתי שהוא כבר סימן אותך." היא אומרת ומעוותת את פניה בגועל.

"אני לא אוהב את כל זה." אדר נכנס לשירותים אחרינו.

"הכול בסדר אדר, הכול בשליטה." סיון מנסה להרגיע אותו ללא הצלחה.

"אני לא רגוע." הוא אוחז בסנטרי ומכריח אותי להביט בעיניו, "אל תעלמי מטווח הראייה שלי בסדר?"

אני מהנהנת והוא יוצא.

סיון ואני יוצאות בחזרה לבר ומצטרפות אל השולחן שלהם. עיניי פוגשות את של שרון שוב אני רואה שהוא סורק את גופי מלמטה ועד למעלה, פיו מתעקל לחיוך שמעורר בי בחילה אך אני מסווה אותה בחיוך הכי סקסי שיכולתי לגייס עכשיו. "הכיסא הזה פנוי?" אני שואלת אותו.

"שמרתי אותו במיוחד בשבילך." אני מחייכת ותופסת את מקומי לצידו.

"נעים מאוד, שרון." הוא מושיט את ידו אליי.

"נעים מאוד, רומי." אני מושיטה את ידי, הוא אוחז בה מצמיד את ידי אל שפתיו ונושק לגב ידי.

הוא רוכן אל אוזני ולוחש, "מה את רוצה לשתות?" אני מסתכלת על יונתן שיושב לצידו הוא מסמן לי עם העיניים שהכול בסדר.

"וודקה ראשן." אני עונה.

"איפה המלצר שהיה פה? אני אקרא לו," אומר שרון. אני נלחצת שהוא לא יקרא למישהו שאני מכירה, אבל אדר מתקרב אלינו ואני נושמת לרווחה ומבינה שהוא עומד במילה שלו כשאמר שלא ייתן לאף אחד להתקרב לשולחן שלנו.

"תרצו להזמין?" הוא שואל אותנו בקרירות ולא מוריד את עיניו מידו של שרון שמונחת על גבי עכשיו.

"בשבילי ויסקי, עם שתי קוביות קרח ובשביל החברה שלי וודקה ראשן." הוא מרשה לעצמו לטייל עם אצבעותיו על גבי, אני רואה שאדר עומד להתפוצץ. יונתן קם לקראתו, מניח את ידו על כתפו ואומר לו שהוא ישמח לוודקה רד בול. אדר זורק מבט אחרון אלינו והולך לבר.

"מה יש למלצר הזה? הוא לא הוריד ממך את העיניים. הוא לא מבין שאת איתי." הוא אומר בטון שתלטן ומחייך חיוך מבחיל.

"אתה מהאזור?" אני משנה את הנושא ומושכת את תשומת ליבו בחזרה אליי.

"עברתי לכאן לאחרונה. את לא יודעת מי אני?" הוא נעלב שאני לא יודעת מי הוא.