"רומי." אני שומעת את השם שלי, אבל לא בטוחה מי קורא לי. אני מנסה להרים את ראשי אבל הוא כבד זה מרגיש שהוא שוקל משהו כמו ארבעים טון. אני נשאבת לדממה.
"הכול בגללך." אני שומעת את סיון או מאיה, לא בטוחה, אני לא מצליחה לפתוח את העיניים. שוב אותה דממה.
"יש חדש? היא עדיין ישנה, אולי בכל זאת ניקח אותה לבית החולים?" אני שומעת את דני. ועדיין לא מצליחה לפתוח את העיניים. דממה.
"תנמיך את הטלוויזיה, ממתי אתה רואה חדשות?" אני שומעת את סיון בוודאות. שוב הדממה.
"חדשות הערב, הביקור הנשיאותי.." אני בטוחה שאני חולמת אבל הכול נשמע לי כאילו מתרחש לצידי, דממה.
"לידיעה שהגיעה זה עתה." אני שומעת את הטלוויזיה ושוב הדממה מנצחת אותי.
"מה עשיתם? אני לא מאמינה." אני שומעת את מאיה או סיון ושוב נרדמת.
"רומי? רומי? את שומעת אותי." אני רוצה להגיד שכן אבל לא מצליחה.
"קצין צה"ל נהרג, ושני חיילים נפצעו בפעילות מבצעית בדרום הרצועה." אני שומעת או חולמת, אני לא בטוחה מה קורה איתי ולמה אני לא יכולה לפקוח את עיניי ושוב הדממה עוטפת אותי.
"רומי? את חייבת לקום!" מישהי מהן צורחת עליי בהיסטריה.
"אני לא מאמינה. תתקשר אל אימא שלו." שוב הקולות המעומעמים. אני חייבת לפתוח את העיניים, אני מרגישה שהמון אנשים מסתובבים סביבי, אני בטוחה שאני שומעת את סיון בוכה, מתייפחת, למה אני לא מצליחה לפתוח את העיניים לעזאזל.
*
אני פוקחת את עיניי, גופי כואב וראשי עומד להתפוצץ. אני נמצאת בסלון של הדירה שלנו, סיון דני ויונתן ישנים על הרצפה בסלון, מאיה שוכבת לצידי הרגליים שלי על הספה. הסלון נראה כמו לאחר מלחמה, אני לא מבינה כמה זמן ישנתי, ולמה ישנתי? איך הגעתי לפה בכלל? אני רואה המון טישו מפוזר על השולחן, מה קרה פה?
"סיון?" אני מצליחה למצוא את קולי ולהעיר את סיון, היא מייד קמה ומתקרבת אליי עיניה נפוחות ואדומות.
"מה קרה? איך הגעתי לפה ולמה העיניים שלך נפוחות ואדומות?" היא מחבקת אותי ובוכה.
"מה קורה?" אני שוב שואלת. כולם מתעוררים עם אותה הבעה על פניהם.
"דאגנו לך." יונתן אומר ומושך אותי אליו לחיבוק.
"לי?" הכול חוזר אליי פתאום, שרון, הבר, אני מסתכלת על מאיה שלא מפסיקה לרעוד.
"הוא הצליח לשים לך את הסם במשקה." יוני אומר לבסוף. אני עוצמת את עיניי ומפחדת ממה שהוא ימשיך להגיד. "אני מצטער רומי, אני לא ראיתי. הבן זונה תחמן מדי, הוא הסתיר את זה ממני אפילו." יונתן מודה בפניי.
YOU ARE READING
במבט לאחור
Romanceרומי, בחורה בת 20 שהשתחררה מהצבא, הכל כבר היה לה מתוכנן- להתחיל לעבוד בבר הכי שווה בתל אביב, לשכור דירה עם החברה הכי טובה ולהרשם ללימודים. יחד עם חבריה הטובים והבלתי נפרדים היא רק חיכתה לחיים שאחרי הצבא- לבלות, להנות ולנסוע לחופשות משותפות שום דבר ל...
