פרק 4

275 12 0
                                    

נועם

אני אדם שנפגע מהר מאוד אחרי המקרה שקרה. הכל קרה בגלל האקס שלי, שעכשיו נמצא בכלא, ותודה לאלוהים שחברה טובה שלי מצאה אותי. יצאתי אחרי זה מהצבא כי המצב שלי התדרדר. הפכתי להיות כמו פסל לא מדברת ולא יוצאת לבחוץ, לא הייתי מסוגלת לראות אנשים. חייל המשטרה הצבאית שם זה היה, כמה מצחיק שמכל החיילות המקרה המצער שקרה לי דווקא חייל המשטרה הצבאית. אני ובן- האקס שלי, הלכנו למקום ישיבה שלי ושל כמה חברים מהבסיס, חברים שלו היו וחברות שלי, ועוד כמה חיילים חגגנו את חג הפסח יחד. הכל קרה בשעה אחת לפנות בוקר, לומר שלא היה שם אלכוהול? היה שם ועוד איך, לומר שזה היה גם מאחורי הגב של המפקדים? זה היה, וזו הכי לא אני, אחת שמבריחה אלכוהול כי אני בקושי נוגעת בחרא הזה, וגם לא אגע.

לפני שלוש שנים

הפעם גל לא באה, היא לא רצתה להיות מעורבת בכל העניין של האלכוהול, אני באתי בגלל בן- חבר שלי.    "מה את ככה נועם שתי קצת, תהני לך. תשתחררי." אומרת לי ירדן אחת מהחברות הקרובות אליי, היא צודקת אני צריכה להנות קצת, מחר אנחנו גם ככה אצל המשפחות שלנו חלקנו, וחלקנו נשארים בבסיס, לקחתי מהיד שלה את הכוס עם הוודקה ושתיתי את כל התכולה, נרתעתי קצת מהטעם החזק והתעשתי על עצמי. לקחתי עוד שלוש פעמים וודקה וגם עוד כמה משקאות אלכוהולים שלא ידעתי את שמם. חבר שלי היה כבר שיכור לגמרי, הוא התחיל להתנודד בלי סוף. אני לא יודעת לשתות אז אחרי כמה כוסות אני מתחילה קצת להיות שיכורה ולצחוק. "נועם!" צועק לעברי ומחבק אותי, זז הצידה ושם את ידו על עורפי, "כולם לשמוע, תקנאו אני השגתי את הבחורה הכי לוהטת בבסיס וקוראים לה נועם!" צחקתי קצת וכולם הריעו, "קחי הבאתי לך עוד משקה." נתן לי בן והודיתי לו, שתיתי במהרה את כל הכוס המלאה ורקדתי לצלילי המוזיקה. אני לא יודעת כמה זמן עבר. מה זו ההרגשה הזו? המשונה? "נום מה קרה? את בסדר?" הנהנתי לו ושאלתי, "איפה כולם?" הסתכלתי לעבר המקום ולא ראיתי אף אחד, "הם הלכו יפה שלי, נשארנו רק שנינו. בואי ניקח אותך לחדר שלך." צחקתי והנהנתי. ראיתי פתאום מטושטש ולא הייתי אני.

***

"כן ככה היא אוהבת את זה, כמו ילדה טובה, נכון נום?" אומר לי קול מוכר, אני מטושטשת לגמרי כמעט ולא רואה מי מלפני ומי מאחורי, אני רק מרגישה לא פה. "כן צודק היא אוהבת לקבל כמו ילדה טובה." צחק קול נוסף ואז אחריו עוד כמה, אני לא יודעת.

"קחי את הכל בייבי כמו שאת אוהבת." אמר הקול הזה שוב.

הפה שלי נפתח ומשהו נכנס אליו, מה זה? הדבר הזה חמים קצת, "אוו זה טוב כל כך, כן קחי הכל." אמר הקול השני.

"ילדה טובה מאוד נועם שלנו." צחק הקול.

משהו חזק נשמע ברקע, "אלוהים אדירים!" קול נוסף בא פתאום, "עזבו אותה עכשיו!" עוד קול. פתאום הרגשתי קלה, מנסה להרים את ראשי אך לא מצליחה מה קורה כאן?

להתראות נועם Where stories live. Discover now