פרק 34

95 5 0
                                    


רפאל

20:13

כשראיתי את נועם צועדת לכיווני עם סוזנה, הרגשתי שהיא היחידה בחדר שמושכת אותי כמו בקסם על האצבע הקטנה שלה וגוררת אותי לתוך הכשפים האפלים שלה. היא נראית כמו מלאך ואפילו יותר כמו אלה.

אני לא יכול להזיז את העיניים ממנה אפילו לשנייה אז הייתי חייב לטבוע בעלות עליה ולהראות לכולם שהיא לא פנויה. שהיא שלי.

חתיכת הופעה היא דפקה וזה אכן מוצא חן בעיניי האיחור הזה, למרות שאני שונא איחורים.

אני מביט על המלאך שיצר האלוהים בשבילי. רואה אותה קורנת ומחייכת את אחד החיוכים הנבוכים שלה כאשר סוזנה ודייגו משחקים בחתולה ועכבר כמו ילדים קטנים, ואני רק מביט בה. פשוט נועץ את העיניים הפראיות שלי עליה כאילו לקרוע את השמלה הזו ממנה ולזיין אותה מול כולם. לעשות איתה אהבה למענה ולסגוד לה כמו שסוגדים לאלים בדיוניים בפנטזיות מסוימות.

העקבים שלה מוספים קצת לגובה הנמוך שלה וזה הופך אותה להיות סקסית שהירך שלה נחשפת לעיני כל.

אני אוחז בה בין שתי ידיי במותנה ומקרב אותה לנשיקה ומביט אל תוך עיניה.

"את נראית סקסית הערב, מלאך." היא מסמיקה ולחייה נצבעות בוורוד עדין.

"תודה."

כולם מביטים ומשתתקים, לא מעניינים אותי. ממזמן כבר לא מעניינים. אני מביט על נועם כמו על היחידה בחדר ורק שנינו נמצאים סביב שקט רגעי בינינו. כולם פתאום מתלחששים. שיתלחששו. לא אכפת לי מזה ואני בטוח גם שלנועם לא. כי היא מביטה בי כמו שאני מביט בה-באהדה ואהבה.

אני אוהב את נועם.

אני רוצה לומר את המשפט הקטן והמלא משמעות הזה אבל לא מוצא את הזמן המתאים או את הרגע הנכון ששנינו לבד ולעשות את זה ברגע הכי אינטימי שיש.

להראות לה שיש מישהו שאוהב אותה. שמאוהב בה.

"מתי...מתי הנאום שלך?" נועם שואלת.

דייגו התרחק מאיתנו בטח הלך למצוא מישהי לזיין ולזרוק. אף פעם לא מתבגר.

אני מביט על השעון שעל ידי ואז עונה לה, "בעוד שלושים דקות. יש משהו ששכחתי במשרד שלי, אני אחזור עוד כמה דקות." באתי להיפרד ממנה לשנייה אבל עוצרת ממני ללכת.

"רפאל. תשאיר את זה לי אני אביא לך את זה, רק תגיד לי איפה זה נמצא." על פניי חיוך חמים ואהדה נוספת.

"תודה מלאך שלי. אני אומר ואז מוסיף, "זה נמצא על השולחן את תראי את זה כבר. זה כמה דפים ששכחתי לקחת לנאום."

"על זה." היא עונה מהר ואז נפרדת ממני והולכת עם סוזנה לכיוון המעליות שוב. ואז שקעתי לשיחה נוספת משעממת עם אחד העובדים שלי. וממש ברגע זה אני רוצה לחזוק קצת בזמן לאותו רגע שנועם נכנסה כאילו היא היחידה עליה האדמות שמעניינת אותי יותר משיחות סרק מיותרות.

להתראות נועם Where stories live. Discover now