להתראות נועם

תודות

את המילים הרעשניות אנסה להסביר באופן ברור (איכשהו). תתעלמו אני לא הבנאדם הכי טוב במילים רשמיות.
אבל אתחיל
הספר הזה הוא רק קצה המזל לספר ההמשך אבל בכל זאת אמשיך לכתוב פה מה כוונתי בתודות.
המילה תודה בכל אופן היא מילה גדולה שרוב האנשים לא יודעים לבטא אותה בגלל אגו או משהו אחר. אבל הצורה הזו קודם כל מונפת אליכם קוראים יקרים שלי, אני שמח שבחרתם לקרוא את הספר הזה, שבחרתם לצלול לדמויות שונות לסיפור אחר.
תודה שכעסתם עליי איכשהו זה מילא אותי באושר שלפחות נהניתם מהספר הזה.
בזכותכם הקוראים אני מלא תקווה שאני מסוגל להיות סופר שאני יכול להגשים את החלומות שלי.
אתם כל כך מדהימים שחלקכם כתבתם לי בתגובות שהעלו לי חיוך (גם אם נזפתם בי ;) )
זה חימם לי את הלב-תודה רבה לכם על הקריאה הזו ומי יתן וגם קריאות נוספות לספרים הבאים.

אני רוצה גם להודות להורי שגם אם הם לא קוראים את הספר שלי, הם רק יודעים על איזה קו אני כותב חחח. הם אפילו לא הנידו עפעף על זה שאני כותב דווקא את הזאנר הזה או את הטרופ הזה. הם לא מסתכלים עליי בעין אחרת הם יודעים מה אני כותב ולא אכפת להם רק שאני מוצא את עצמי, גם את הספרים שאני קורא הם לא שופטים. הם רוצים שאגשים את החלומות שלי וזה הדבר הכי טוב שאני יכול לקבל מהם. תודה לכם.

את התודות האלה אני מביא לקוראות בטא שלי: אביטל ומליסה, לשתיהן אני לא יודע אם יש וואטפד אבל הם היו חלק גדול בתבלין הזה שבלעדיהן לא הייתי מצליח להתקדם הלאה.
הם קיבלו ממני רק שגעונות ועצבים וכמה שאני צחקתי מרוב שהן כעסו עליי אבל בכל זאת לא עזבו אותי לרגע. הן יודעות מתי לנזוף בי וכן אחת מהן נזפה בי קשה מהשנייה אבל את הסוף דווקא אביטל אהבה מאוד.
תודה שאתן מתמודדות עם השגעונות שלי בכל פעם מחדש.

אגב אתם לא יודעים...חשבתי שחלקכם תבינו את הרמז בדבר הסופר. וגם בכריכה החדשה, זה אכבר אמור להיות ברור חחח
יש ספר המשך לנועם ורפאל
אבל אתם בטח כבר מכירים אותי זה לא יהיה קל (;