נועם
בום.
"את שמעת את זה?" אני שואלת את סוזנה כשאנחנו במשרדה מדברות בינינו על רפאל ודייגו ושטויות אחרות למיניהן, "כן, מה זה?"
אני שואלת את אותה השאלה.
בום.
חזק אף יותר נשמע ברחבי הקומה.
קול של ניפוץ. שבירה. כאילו מישהו קם על צד עצבני ואיבד את זה לגמרי והחליט לנפץ את כל חדרו.
בום.
"טוב זה מפריע לרכילות שלנו וזה מסקרן אותי לדעת מה קורה, אז אני הולכת לבדוק מה זה." סוזנה אומרת ומתרוממת מהכיסא המשרד שלה ואני אחריה, "לא בלעדיי." אני אומרת משועשעת.
אנחנו פותחות את הדלת ומעבירות מבטי צחקוק ביננו אבל הקול שבירה הבא פולט אותנו אל לשמה יצאנו מהחדר, ואנחנו מביטות קדימה אל החדר של רפאל. שם מקור הניפוץ והשבירה.
אנחנו קופאות.
רפאל. הוא...הוא נראה אחוז דיבוק.
הוא לא נראה שפוי או רואה בעיניים.
הכעס השתלט עליו אבל ממה?
אנחנו מביטות בו ובמעשיו. הוא הולך סחור סחור במשרדו ואז כשמוצא משהו חדש לנפץ הוא לא חושב פעמיים ומתיח אותו על הקיר. הבקבוק וויסקי התנפץ לאלף רסיסים על הקיר וכל הוויסקי נשפך על הקיר והרצפה.
הקול הניפוץ הזה הבהיל אותי ואת סוזנה.
"תגידי רפאל ככה כשהוא עצבני?" אני שואלת אותה אבל לא מזיזה את עיניי מרפאל.
"לא. הוא בחיים לא היה כזה."
אני אמורה לזוז. אני אמורה לרוץ אליו ולהרגיע אותו אבל זה מפחיד אותי.
רפאל מפחיד אותי.
אני רוצה לכרוך את ידי סביבו ולהתמסר לחיבוק שלו שירגיע אותו. לנשק אותו מול כולם ולשים עליהם זין כי כרגע מה שחשוב לי זה רפאל.
וכך אני עושה. אני עוזבת את סוזנה עומדת קפואה במקום ואני רצה על העקבים אל משרדו של רפאל.
רשמתי לעצמי: לרוץ עם עקבים כשהיקר לך חשוב לך וכרגע לא במצב מי יודע מה-במקרה שלי רפאל איבד את קור רוחו- זה לא כזה נורא.
כשאני מגיעה אל פתח משרדו של רפאל אני נצמדת למשקוף הזכוכית שמאפשר כניסה לחלל החדר הפתוח ללא דלתות.
אני מחזיקה בזכוכית כתמיכה ורואה את רפאל הולך שוב סחור סחור ומקלל בלחש ולפעמים צועק את זה, "בן זונה!" הוא צעק לאוויר. מה קרה לו?
מי הכעיס אותו שזה גרם לו להיות ככה?
הוא סינן מבעד לשפתיו קללה שאני חושבת שהיא בספרדית.
YOU ARE READING
להתראות נועם
Romanceשדבוקים במטרה אנחנו נכנס אליה במלוא הכוח, נכון? נכון שאנחנו רוצים לשמוח כל הזמן, ולהרגיש שאנחנו בתוך משבצת מלאה בחום ואהבה והרגשה של 'בית'? נכון שאנשים רוצים להיות נאהבים ורצויים? התשובה ברורה, מה חשבתם? חלק א מהדואט ״לא רצויים״ זה גם ספר הביכורים...
