כתום בוהק

פרק 43

לוקה

אבישג מפנה את ראשה אל דלת החדר ממנה יצא טיילר ונאנחת בעייפות,
"אם אתה מצפה שאני אלך אחריו אתה טועה." היא אומרת,
"לא ציפיתי שתלכי אחריו. אני אארגן לך חדר באחוזה."
"תודה." היא אומרת ולא מיישרת את מבטה למבטי.
"אני יכול לבקש ממך משהו?" אני שואל רק מתוך נימוס, אני ממש לא מעוניין לפתוח במלחמה עם בחורה שמסוגלת לגנוב 2 מליארד דולר לקאפו של איטליה, למרות שאם תסרב לבקשתי אני באמת אפתח במלחמה.
"זה תלוי מה."
"אני רוצה שתזייפי עוד סרטון, אבל לא שלי ולא של יעל." אני מסביר,
"אין מצב." היא עונה לי ללא פחד,
"אני לא שואל אותך. אם את רוצה להמשיך לחיות אז את תעשי את מה שאני מבקש ממך."
"סרטון של מי אתה רוצה שאעשה?" עכשיו היא מדברת.
"של סאצ'י, הבת של היאקוזה."
"של אחות של יעל?" היא שואלת בהפתעה,
"כן. גם את זה היא סיפרה לך?"
"היא לא הייתה צריכה. אני גיליתי את זה."
"זה אומר שאת מזייפת לי את הסרטון? כי אני לא כל כך רוצה להרוג את החברה היחידה של אשתי." אני אומר לה בכנות,
"למה אתה רוצה לעשות לה את זה?"
"למה את עשית את זה?"
"כדי שיעל לא תיפגע יותר."
"אז בהתחשב בכך שהיא תהיה אשתי, הסרטון הזה יגרום למאפיה היפנית לא להתעסק  איתנו ואז יעל תהיה מוגנת." אני נותן לה תשובה ומקווה שהיא תסתפק בה.
"אוקיי. אני יכולה לעשות את זה, אבל אם אתה תפגע בחברה הכי טובה שלי עוד פעם אני לא אהסס ואדפוק לך כדור בראש. אני לא מפחדת מהמאפיה ואני יכולה להפיל לך את כל הארגון בפחות מחמש דקות." היא מאיימת עלי וזה משעשע אותי.
"אני אמות לפני שהיא תפגע שוב." אני אומר לה את האמת.
"בסדר. אז אני רק צריכה לדעת איך סאצ'י נראית ומה מבנה הגוף שלה כדי להתאים את זה."
"אני אתארגן על תמונות ואראה לך."
"אה ועוד משהו, אני צריכה מחשב, בהעדפה לאחד נייד." יש לבחורה הזאת דרישות.

☆

אנחנו ישבים כבר חצי שעה וכל מה שאנחנו עושים זה להסתכל על גופה הפגוע ועל הסימנים הכחולים שעל פניה.
"איך היא עברה את ההריון?" אני שואל את אבישג ושובר את השתיקה,
"כמו גדולה." היא אומרת ואני מגחח למשמע משחק המילים של אבישג.
"היה לה הריון קל?" אני שואל וקולי מעט דואג, לא כל כך אופייני לראש מאפיה.
"כן. אתה יודע, היה לה הרגל כזה, כל פעם שהיה לה כבד עם הבטן היא נהגה להשעין אותה על אחד מהמדפים בבית. כשהיא רק התחילה עם זה, אז פיניתי את כל המדפים במיוחד בשבילה. אני כל הזמן צחקתי עליה, אבל זה באמת נראה מעט משעשע." היא אומרת וגורמת לי להבין כמה רגעים כאלה פספסתי. הייתי אמור להיות שם לצידה.
"אני מצטער."
"וואו. לא חשבתי שזה יקרה." היא אומרת ועיניה משדרות הפתעה גמורה,
"למה את מתכוונת?" אני שואל בבלבול,
"לא חשבתי לעצמי אפילו לרגע שיום אחד אני אשב בבית חולים לצד החברה הכי טובה שלי ואשמע את הקאפו של איטליה מתנצל בפניי." היא אומרת בכנות שיא.
פאק!
קאפו!
אני חייב ללכת לדבר עם אבי! עצרתי אתמול את כל אירוע ההכרזה באמצע! אני אמנם נחשב כבר קאפו אבל הוא בטח רותח עלי!
"אני לא מתנצל בפניך, אני מתנצל בפני יעל. אני מתנצל על זה שלא הייתי לצידה לאורך כל הזמן הזה.
אני יוצא רגע יש שיחה חשובה שאני חייב לעשות." אמרתי לה והיא הנהנה בהבנה.
יצאתי מחדר בית החולים וחייגתי למספר של אבי.