כתום בוהק

פרק 38

לוקה

"לוקהה!" צעקות נשמעות ברחבי החדר, אבל איפה אני? מה זה החדר הזה?
"לוקהה!" הצעקה נשמעת שוב אך היא נשמעת קרובה אלי יותר מהקודמת.
"לוקהה!" שוב. הקול הזה כל כך מוכר לי!
"לוקהה!" שוב.
"לוקהה!" שוב.
"לוקהה!" שוב.
"לוקהה!" שוב.
כתום. הכל כתום סביבי, כתום?
יעל.
יעל.
יעל.

אני מתעורר בבהלה מהחלום הזה שרודף אותי כבר שבועות אם לא חודשים.
אני מזיע ומתנשף. חם לי, ממש חם לי.
אני קם מהמיטה והולך לכיוון חדר האמבטיה, אותו החדר שדאגתי לשפץ עד היסוד כדי שלא יכיל את הזיכרונות מיעל.
אני מתיז מעט מים על פניי המזיעות ומביט למראה שמלפני ורואה את כל הזוועות שעל פני. עיניי נראות כמו עיגולים שחורים ואני נראה עייף מתמיד.
אני פושט את בגדיי ונכנס להתקלח. המים הקרים של המקלחת עוטפים את גופי ונותנים לי תחושה של רעננות, תחושה שתחלוף ברגע שאצא מהמקלחת. אני משעין את יד שמאל שלי על הקיר שמולי ומושיט את יד ימין כדי לכוון את טמפרטורת המים, מד הטמפרטורה מכוון על הצד הקר שלו ואין איך לקרר עוד את המים אך התחושה בגופי לא מספיקה. אני רוצה קור, אני רוצה לקפוא מתחת לזרם המים.
אני אוחז באיברי עם יד ימין ומעביר אותה לכל אורכו לאט ואך בחוזקה מייסרת.
פאק!
זה טוב!
אני מתחיל להעלות את קצב ידי ומשפשף חזק יותר ויותר.
אני מרגיש את הצורך העז לגמור כמה שיותר חזק וכדי שזה יקרה אני מריץ בראשי תמונות של יעל, כל דבר שעולה לראשי קשור לאישה בעלת השיער הכתום שאני כל כך אוהב.
ומה שהכי דפוק? הכי דפוק זה שאני מאונן על אישה שכבר לא רוצה אותי. על אישה שמזדיינת עם כל אחד שהוא לא אני. אבל אני עדיין מתגעגע אליה. כל כך רכרוכי! אני לא אמור להתנהג ככה! כמו איזו כוסית שחבר שלה נפרד ממנה!
אני מנער את ראשי מכל המחשבות ומוציא אותן מראשי, חוזר ליעל. אני מדמיין אותה יורדת על ארבע מולי ועוטפת את כיפת הזין שלי עם הפה הרך שלה שמעניק לי מגע של משי על איברי הזקור והעומד.
אני משפשף חזק יותר ומהר יותר את איברי ומרגיש צמרמורת מטורפת שיורדת בכל עמוד השדרה הישר אל שק האשכים שלי.
פאק!
אני ממשיך להריץ תמונות של יעל מוצצת לי את הזין וגומרת תחתיי ובאותה נשימה אני מתפוצץ וגומר בתוך ידי כמו נער בן 14.
זאת הפעם הראשונה שאני גומר כל כך חזק בכוחות עצמי.
היא משבשת לי את המוח!
היא כבר לא כאן. ואין לי מה לעשות עם זה. אם אנסה להחזיר אותה זה יסכן את חייה ומבטיח לה מוות מיידי. אני מעדיף להמשיך לאונן על מחשבות עליה מאשר להרוג אותה.

אני שונא אותה אבל אני גם קשור אליה בחבל חזק שאינו נראה לעין. חבל שאני לא יכול לקרוע או לשרוף עד גרגיר האפר האחרון. אני נמצא בבעיה. בעיה רצינית. בעיה כתומה.

יעל

אבישג וסאצ'י רדומות על כתפיי כשאני מתעוררת.
הגב שלי כואב וכתפיי מעט תפוסות ממשקל ראשן של אבישג וסאצ'י.