כעבור שנתיים.
-קטרינה-
"מדוע את עצובה?" שאל אותי טוני, בזמן שהתאמן בקליעת צמה לשיערי כמו שלימדתי אותו. "את חוגגת היום יום הולדת. את בת שתיים-עשרה. עלייך להיות שמחה היום", ניסה לעודד אותי.
שתקתי בפנים נפולות.
"שוב אמך הבטיחה שתחגוג איתך ובסוף זה לא קרה?" שאל.
"לא, היא דווקא חגגה איתי השנה. היא אפילו נתנה לי ספר הרפתקאות חדש לקריאה כמו שביקשתי ממנה" עניתי בקול מדוכדך.
"אז מה קרה?"
"אמי החליטה שאני צריכה ללמוד, לכן היא מביאה לי מורים פרטיים שילמדו אותי כל מיני מקצועות משעממים", רגזתי.
"אולי זה לא נורא כל כך כמו שאת חושבת", ניסה לנחם אותי.
"זה נורא! אתה יודע מה זה אומר? שיהיה לנו פחות זמן לבלות ביחד. למורים יש חוקים- חובה לעמוד בזמנים, אסור לאחר לשיעורים, אסור לדבר ללא רשות, אמי אמרה לי שאפילו כדי להתפנות עליי לבקש אישור מהמורה!"
"התנחמי, קאט. אני אפילו לא יכול לבקש להתפנות כשאני ליד האדון שלי, והמקום היחיד שבו אני יכול לעשות את הצרכים זה בסיר שמשותף לכל העבדים".
"אוי, זה מגעיל!"
"זה עוד יותר מגעיל כשאתה מגלה שכבר עשו שם לפנייך..."
"טוני, אתה דוחה!" קטעתי את דיבורו.
טוני התפרץ בצחוק. "כבר אמרתי לך אין-ספור פעמים... העריכי כל דבר שיש לך, אפילו את הלימודים האלה".
טוני נהג להשוות את המצב שלו לשלי, לא מתוך מסכנות, אלא רצה ללמד אותי להעריך גם את הדברים הקטנים שבחיי. הוא תמיד הסתכל על ההבדל המשמעותי בינינו בהומור. מעולם לא שמעתי אותו מתלונן או מיילל בפני על מצבו. אני אוהבת כאשר הוא מספר לי על חייו בתור עבד. הסיפורים עצמם זעזעו אותי, אך תמיד ידעתי וחיכיתי לשמוע את המסר הקבוע שלו- העריכי את מה שיש לך. תמיד. זה תמיד שיפר את מצב רוחי המדוכדך.
"מסתבר שאני לא היחידה שמכריחים אותה ללמוד, כל ילדי האצולה חייבים להשכיל. רובם הולכים לבית הספר לילדי אצולה שבעיר. האמת שאם כבר עלי ללמוד, הייתי מעדיפה ללמוד בבית הספר לבנות אצולה, שם לפחות הייתי רוכשת חברות. אמי סיפרה לי שזהו בית הספר הטוב ביותר בכל הממלכה- הילדים של האנשים הכי חשובים לומדים שם".
"זה בטח מקום מאוד מפואר" תיאר לעצמו טוני.
"כן, בהחלט. אבל אמי מתעקשת שאלמד בבית במקום בבית הספר הזה. היא אמרה שילמדו אותי כיצד להתנהג כמו גבירה, יכינו אותי לחיי נישואים וילמדו אותי כיצד לנהל משק בית. יהיו גם שיעורי ריקוד, תפירה ואריגה, ולימודי היסטוריה וספרות".
YOU ARE READING
נער הנעליים (בהקפאה)
Fantasyטוני נמכר לעבדות בגיל שבע. אדונו מתאכזר אליו ומעביד אותו בפרך. המקום היחיד בו הוא מרגיש בטוח זה ליד הגדר שבקצה הגן. קטרינה נולדה למשפחה מיוחסת. לא חסר לה דבר בביתה המפואר, אך היא מרגישה שאינה מקבלת יחס ואהבה מאמה. מה יקרה כאשר ייפגשו השניים? האם יתח...
