*פרק זה מכיל תכנים של אובדנות, התעללות ומוות.
-טוני-
כל היום עבדתי, לא היה לי רגע של מנוחה.
באותו הלילה נשלחתי לנקות את הארובות. היה קר מאוד ומלי חיפשה נואשות בגד מחמם בשבילי.
התחלתי לטפס דרך אחת הארובות וניקיתי אותה מבפנים בעזרת מברשת גדולה המתאימה לכך. ברכיי ומרפקיי השתפשפו פעמים רבות ושריריי כאבו מאוד מהמאמץ בעת הטיפוס. כאשר הגעתי לפתח הארובה הזדחלתי דרכו החוצה. מיד חטפתי מכת קור עזה ורוח חזקה איימה להפיל אותי מהגג כמו עלה נידף. ניסיתי לעמוד בצורה יציבה על הארובה ודחפתי את המברשת הארוכה לתוך הפתח שלה, שפשפתי את פינותיה מהפיח שהצטבר והשתעלתי כאשר הועף על פניי. לא העזתי להסתכל לאופק, הייתי שרוי בפחד מהגובה והרוח העזה שהכתה בי הקפיאה אותי במקומי.
זה רק עניין של זמן עד שאתרגל לקור ואפסיק לרעוד, כך חשבתי לעצמי. ניסיתי לסיים כמה שיותר מהר את מלאכתי כדי שאוכל לרדת משם ולעבור אל הארובה הבאה. תוך כדי מלאכה נזכרתי בעבד שהשליך עצמו מהגג הזה. הוא העדיף לקבוע לעצמו את הדרך למוות מאשר למות בדרך שהאדון יקבע לו. והדרכים של האדון תמיד נוראיות יותר מהתרסקות מהגג.
נזכרתי במקרים אחדים מהעבר. שפחה אחת הוטבעה למוות על ידי האדון, כי גנבה סבון לחברתה, שנכנסה להיריון לאחר שהאדון אנס אותה. היא לא יכלה לזוז ממשכבה ולא התקלחה במשך שבועות. לבסוף היא מתה עם התינוק בבטנה. ילד אחר גנב ירקות מהמטבח ולא שרד מאה הצלפות. בחור אחד נתפס במהלך ניסיון בריחה, וכשהדבר התגלה לאדון הוא הכה אותו עד מוות.
אבל הסיפורים הללו הם רק מקצת האכזריות של האדון. העינויים הקשים ביותר הם עינויי הנפש, שנועדו לפגוע בצלם האנוש שלנו ולהפוך אותנו לחיות, לרכוש... כאלה שגוררים אותנו עד לקצה ורק מחכים שנפיל את עצמנו, שנכנע.
אפילו אם תרצה כל כך להתנגד לזה... אתה לא יכול, אתה לא מסוגל. הכל סוגר עליך. אתה שומע רק צעקות, מרגיש רק כאב, מריח את דמך הניגר, טועם את הדמעות שזולגות ומרטיבות את כל פנייך, ורואה רק את הייאוש בעיניים.
הוא שוטף לך את המוח בשקרים עד שאתה מאמין שהם האמת היחידה שקיימת- אתה עבד. אתה רכוש שלי. נולדת לעבדות. אין לך משפחה, אין לך חברים, אין לך כלום. אתה לבד. נדמה שאין לך סיבה לחיות, אך אני חס עליך בטוב ליבי ומעניק לך תכלית. ייעודך בעולם הוא לשרת את הגזע הנעלה שבאדם, אך אם תבחר להתנגד- אתה תמות בייסורים, כי בעולם הזה אתה לא רצוי.
הוא שולל ממך את חופש הבחירה, רומס לך את הביטחון, שואב ממך את הכוחות, לוקח ממך את כל מה ששייך ויקר לך, שובר את חומות ההגנה שלך, משחית את הנשמה שלך וגוזל ממך את התמימות.
אני כבר מזמן לא ילד תמים שחי בפשטות את חיי ומחכה לגלות את העולם האמיתי כשאגדל. אני בוגר מאז שאני זוכר את עצמי, אני לא חי- אני שורד, ואני נחשפתי לצד האפל של העולם- לא מתוך בחירה.
YOU ARE READING
נער הנעליים (בהקפאה)
Fantasyטוני נמכר לעבדות בגיל שבע. אדונו מתאכזר אליו ומעביד אותו בפרך. המקום היחיד בו הוא מרגיש בטוח זה ליד הגדר שבקצה הגן. קטרינה נולדה למשפחה מיוחסת. לא חסר לה דבר בביתה המפואר, אך היא מרגישה שאינה מקבלת יחס ואהבה מאמה. מה יקרה כאשר ייפגשו השניים? האם יתח...
