-קטרינה-
לא הצלחתי להירדם בלילה ממחשבות על טוני. רק שיהיה בסדר. אבל דאגותיי רק הלכו וגברו. הפעם דחפתי לו מזון רב לסלסלה, כי שיערתי לעצמי שהוא לא נח ולא אכל אתמול כמו שצריך ופחדתי שהוא יתמוטט מחולשה. קיוויתי שהיום אפגוש אותו כרגיל.
הלכתי לשער כהרגלי כדי לקבל את פניו של בראד. אתמול בלילה ניסיתי לחשוב על דרכים מעשיות להוציא את טוני מהגיהינום הזה שנקרא 'אחוזת רויאר'.
"אני צריכה לדבר איתך בדחיפות" אמרתי לבראד מיד כשירד מסוסו.
"מה העניין? את שוב מודאגת בגלל טוני?", התעניין מאחר וכבר שמע ממני על סיבת היעדרותו אתמול. הוא העביר את המושכות לשומר ראשו שהוביל את סוסיהם אל האורווה.
"האם אתה זוכר שאמרת לו שמצבו הבריאותי מתדרדר וייתכן שלא ישרוד עוד זמן רב בבית אדונו?" שאלתי כמזכירה לו את השיחה המוזרה ההיא לפני כשנתיים.
"כן, אני זוכר", הרים גבה בתהייה כמנסה להבין לאן זה מוביל.
"ובכן, חשבתי על דרך שבה נוכל להוציאו מהבית הזה. אתה תוכל לעזור לי להבריח אותו".
בראד פער את עיניו. "האם יצאת מדעתך?! האם את שומעת אילו שטויות את מדברת? איני יכול לעשות זאת!"
"מדוע לא?", השתוממתי.
"מכיוון שזה יעורר חשד. מה אם מישהו יגלה אותנו? האם את יודעת עד כמה המעמד שלנו ייפגע?!"
הייתי מופתעת מאוד מתגובתו. "אבל טוני לא יכול להישאר שם יותר. הרי ראית בעצמך את מצבו, אתה יודע טוב מאוד שהוא על סף התמוטטות. אנחנו מוכרחים להוציא אותו משם ו-"
"אין שום 'אנחנו'!" קטע אותי.
"חשבתי שאכפת לך ממנו".
"אני לא רוצה להסתכן. ובעיקר לא כשחתונתנו קרובה כל כך".
"טוני הוא זה שנמצא בסכנה ממשית!" נזפתי בו. "לפחות תנסה..."
"אני מצטער. אני לא יכול לעזור לך" התחמק מעיניי.
"אל תגרום לי לקרוא לך אנוכי!", התרגזתי.
"אני לא אנוכי!", הוא קירב את פניו אל פניי עד שיכולתי להבחין בנמשים הבהירים שעל עורו.
"אתה חבר רע! אם היית חבר אמיתי היית נחלץ לעזרתו. אני בטוחה שטוני היה עושה הכל למענך. הוא נותן בך אמון... אני נותנת בך אמון!"
בראד נאנח עמוקות והעביר את ידו על מצחו בחוסר סבלנות. "אני מקווה שהכל יתבהר לך בקרוב ותביני עד כמה אין לך שום יכולת לשנות שום דבר! בינתיים, אני מבקש ממך שלא תעשי שום דבר מטופש" ביקש ממני בצורה שדמתה יותר לדרישה.
אבל לי כבר הייתה תכנית להציל את טוני. עם או בלי עזרה מבראד. אני מוכרחה להודות שהופתעתי מתגובתו. הכנתי את עצמי לכך שיסרב מתוך חשש, אך התאכזבתי לגלות שהוא לא מוכן אפילו לנסות לעזור לי בנידון, כאילו לא הכיר בכלל את טוני ואת המצוקה שלו.
YOU ARE READING
נער הנעליים (בהקפאה)
Fantasyטוני נמכר לעבדות בגיל שבע. אדונו מתאכזר אליו ומעביד אותו בפרך. המקום היחיד בו הוא מרגיש בטוח זה ליד הגדר שבקצה הגן. קטרינה נולדה למשפחה מיוחסת. לא חסר לה דבר בביתה המפואר, אך היא מרגישה שאינה מקבלת יחס ואהבה מאמה. מה יקרה כאשר ייפגשו השניים? האם יתח...
