עד החיים או עד המוות

🪵פרק 1- ארמון הברזל

"עליכם לקיים את הייעוד שלכם על הצורה הטובה ביותר, המלך ושאר הנעלים לא יקבלו אף טעות..".
קירה החניקה פיהוק. לא כזה שיראה על פניה וישלח אותה למוות בטוח, אלא ע"י שאיפת כמות רבה של אוויר והוצאתו בבת אחת. טריק ישן של עכברים שמעוניינים להישאר בין החיים כמה שיותר זמן, שמועבר מדור לדור בחשכת הלילה.
שערה השטני של קירה הסתיר את פניה וכיוצא מכך גם את שדה ראייתה, ולכן היא הזיזה אותו בתנועות קטנות אך רצופות, כך שלא ישימו לב שעשתה זאת.
בפירה, עכברה בדרגה הנדירה 13 שנאמה כרגע לשאר העכברים על ייעודם, לא הפתיעה אף אחד.
דברים אלו נאמרו בכל בוקר על ידי בפירה, שייעודה הוא להיות שליטת העכברים, או בסלנג שלהם: העכבר- ראשית, העכברושית.
לא תמיד העכברושית היתה בפירה. התפקיד הזה מועבר לאחר מותם של השליטים לעכבר או העכברה שבדרגה הכי גבוהה.
ישנו הסיכוי הקלוש, שהעכברושית תגיע לדרגה 20, תשוחרר מייעודה ותהפוך לחלק מגזע הנעלים, אך אף אחד לא נשאר בחיים מספיק זמן כדי לספר על מקרה שכזה.
בארמון הנוהל כלפי טעויות ושגיאות שנעשו על ידי העכברים מאד נוקשה- מוות בלתי נמנע על ידי סם הלומינה.
קירה ישבה על בול עץ בגודל סטנדרטי. למזלה, גובהה הוא 1.65 מטר, גובה ממוצע. העכברים שהיו גבוהים מהממוצע נאלצו לשבת על הרצפה, בעוד הנמוכים נדרשו לעמוד במהלך כל הטקס. לרוב הטקס נמשך כעשר דקות, בהם העכברוש נואם ומטיף למילוי היעוד ולהתנהגות ללא רבב. בסך הכל העכברוש רק מנסה להשאיר בחיים את העכברים שמשרתים בארמון.
אך הטקס הזה יוצא דופן.

******

מדי שנה, עם בואו של השלג הראשון, וכך גם יום הולדתה של קירה, שמציינת אותו לפי מזג האוויר כמו רוב העכברים שנותרו ללא אף אחד שיזכור את תאריך הולדתם המדויק, הטקס כולל חוץ מהטפת מוסר, גם העלאת דרגות.
מסיבה זו, קירה ורבים משאר העכברים, שהאמינו שתורם להעלות דרגה הגיע, או יותר נכון- שהגורל יכריע שזמנם לעלות דרגה הגיע, התנועעו בחוסר נוחות במושבם או נעו מרגל לרגל בעמידתם.
אם היתה לידה חברה, קירה היתה מסמנת לה בשפה המיוחדת שהמציאו, כפי שראתה שזוג נקבות נעלות עושות כשבאו לשדוד קצת אוכל ממטבח הארמון אותו היא מנקה.
אך בארמון הברזל ובמחילות, אין לעכברים מקום לקשרים וחברות אמיצה. רק לעבודה קשה ולהיכנעות למלך ולשאר ה"נעלים".
כמובן שבגיל שלושים מתרחשת התאמות בין בני זוג, הם מקבלים מחילה משלהם ומצופה מהם להמשיך את קיום העכברים.
לאחר כמה דקות נוספות של הסברים ודרישות מפיה של בפירה, הגיע הרגע הגדול.
העכבר שבדרגה הכי גבוהה מלבד דרגתה הגיש לבפירה סיר מתכת גדול ומלא בפתקים עם מספריהם הסידוריים של העכברים שגילם גבוה מ8 שנים, ולצידו מוט עם קצה רך, כדי להכות בתוף המאולתר.
פתק ראשון נפתח. עכבר שקירה לא מכירה עלה דרגה. ועוד אחד. ועוד אחת.
קירה משתדלת לנשום עמוק, לא להיכנע ללחץ שמתחיל להיבנות בבטנה. והנה זה קורה. בפירה מכריזה "Nb391" ומכה על התוף שמציין שמהיום ישתנה היעוד של קירה.
ליבה של קירה קפץ בחזה. לא עוד לשפשף ולקרצף מרצפות מצופות שמן, לא עוד טבחים וטבחות שגוערים בה על הקצב האיטי שלה או על כך שהיא מסיחה את דעתם בכך שהיא זוחלת בין רגליהם כדי לנקות את שאריות האוכל שנפלו מתחת לשולחנות הגבוהים עליהם בישלו, טיגנו ואפו הטבחים.
קירה בקושי שומעת זאת, אך בפירה מכריזה שתם הטקס, ושעל 15 העכברים שעלו בדרגה לגשת אליה. קירה ידעה שהיא עלולה ליפול מן הפח אל הפחת, אך בכל מקרה, שכרה יוכפל והיא תוכל לקנות חפצים, בגדים ואוכל שישדרגו את איכות חייה. עד כמה שיש איכות חיים כשגרים בעומק האדמה במחילה משפחתית, שלצערה של קירה היא ריקה מלבדה.

******

מרוב אושר קירה כמעט ומדלגת לעבר בפירה, עד שזו מביטה בה במבט מתרה וקירה משפילה את ראשה ומצמידה את זרועותיה לצידי הגוף.
היא ועוד 14 עכברים, 9 זכרים ו5 נקבות, ממוינים לתפקידים חדשים. רובם עלו לדרגה 7 או יותר, אך הם גם מבוגרים מקירה בכמה שנים טובות. יש שם עכבר יוצא דופן אחד, שגילו הוא 17 והוא עולה לדרגה 4, כמוה. הוא היה נראה חושש, אז קירה הבזיקה אליו חיוך.
העכברים נעמדים בשורה לפי גובה,
ובפירה מחלקת אט-אט את התפקידים.
בישול, עבודה בחצר המלך, אפילו מכונאי אחד!
כשהיא מגיעה לקירה, היא אומרת "ניקיון מוזיאון הארמון" ומיד שאר העכברים מביטים בה בזלזול. "בזבוז של עלייה בדרגה" הם חושבים, "עוד אחת שמנקה". בפירה מתעלמת מהם, מושיטה לקירה מפתח ארד חבוט אך עם פיתולים וקישוטים יפהפיים.
בפירה מדריכה את קירה, שמחליטה לא להתייחס לדבריהם של האחרים, איך להגיע לשם, וקירה יוצאת לדרכה בלב מלא תקווה לקראת התחלה חדשה.