עד החיים או עד המוות

🪵פרק 6- הזירה

ברגע ששומר היום לחץ על הכפתור האדום, העכברים שבתא האבן הרגישו תזוזה מתחת לרגליהם. "רעידת אדמה!!" צעק אחד מהעכברים וכולם, בהיותם חסרי יכולת לצאת לשטח פתוח, נשכבו על הרצפה ושמו את ידיהם על ראשם כדי להגן עליו.
רעידות אדמה היו משהו שבשגרה אצל העכברים, החיים בבטנה של האדמה, וכל חפירה למטה כשיש צורך במשרתים נוספים לארמון מתקרבים יותר ויותר ללבה שזורמת מתחת לפני הקרקע וגורמת לרעידות, לפי הבנתם של העכברים.

******

אחרי 10 דקות, או כך לפחות העריכה קירה, האדמה נרגעה, ואחרי כ-5 דקות נוספות דלת הברזל הנעולה נפתחה ושומר היום זרק פנימה
7 חליפות ספורט שחורות עשויות בד נמתח. "תתארגנו!" הוא נבח ויצא מהתא.
לא היו מחיצות בין עכבר לעכבר, וכדי להתגבר על בושת הגוף שהושחט בגלל הרעל, הפנתה קירה את גבה לשאר העכברים ולבשה את מכנס וחולצת הגומי השחורים.
לאחר כ5 דקות קירה העזה להסתובב, וראתה שכולם סיימו להתלבש ומחכים לגזירה הבאה.
לפתע נפתחה דלת הברזל.
כולם מיהרו לצאת דרכה, אך השומרים שעמדו בצידי הדלת איימו עליהם ברוביהם והכניסו אותם חזרה פנימה.
אומנם הם עדיין בתא המצחין הזה, חשבה קירה, אך לפחות עכשיו הם יכולים לראות שלא היתה רעידת אדמה, אלא התא בו שהו זז למקום אחר. בטח הוא מונח על מסילה ומהווה מעין רכבת קטנה.
מפתח דלת הברזל היתה רצפה עשויה אבן חמרה, מוקפת בקירות חומים ובתקרה אדומה כדם. ליד הקירות היו קומות של כיסאות, מלאים בנעלים. רובוטים. נראה כאילו התא הגיע לפתח ה"אצטדיון".
במרכזו של האצטדיון, ישב נעלה על כס מוגבה שעטוף כולו בקטיפה לבנה.
הוא התחיל לדבר, מסביר על מהות המשחקים לנעלים החדשים ולעכברים שבתא.
"היום נראה כמה קטנה יכולת ההישרדות של העכברים העלובים. כל אחד מהם יוכנס לאצטדיון כשמספר על גבו, ואתם מוזמנים להמר מי יהיה האחרון שישאר בחיים" הוא אמר בחיוך ואילו הנעלים שביציע ציחקקו וכבר פתחו את ארנקיהם.

                    ******

"צאו החוצה!" צעקו השומרים והעכברים כשלו מחוץ לתא אל חדר מחופה בזכוכית חד צדדית, כך שהעכברים יכלו לראות מה שקורה בחוץ, אך הנעלים שביציע לא יכולים לראות פנימה.
זיעה טיפטפה על מצחה של קירה. היא ידעה שהיא חלשה פיזית, מניקיון לא מפתחים שרירים. אילו רק זו היתה תחרות לגבי מי יכול לעמוד יותר זמן..
בינתיים השומרים עברו והדביקו ביד אחת מספרים על גבי החולצות השחורות התואמות של העכברים, תוך שהם סותמים את אפם בעזרת אצבעות ידם השנייה.
קירה קיבלה את מספר 7, האחרונה לעלות לזירה.
הנעלה שעל הכס הקריא את ההוראות האחרונות: "אין חוקים. יש להשתמש בגופכם כנשק, האחרון שיעמוד בזירה יקבל הזדמנות נוספת לחיות! ועכשיו נכניס את המתחרים אחד- אחד, כדי שתדעו שהימרתם על הסוס הנכון."
מיד הוציאו השומרים את העכבר שעל גבו הודבקה הספרה אחת לזירה, והוא נעמד במרכזה, הסתובב וסיפר על יעודו(מנקה האורוות של המלכה) לפי הוראות הנעלה, שקירה התחילה לכנות "המרטש".

******
וכך עברו ונכנסו לזירה העכברים לפי המספר שמודבק על גבם, אחד אחר השני, כל אחד מראה את יתרונותיו הפיזיים ומספר על יעודו בארמון.
והכסף החליף ידיים במהירות רבה בין הנעלים שישבו ביציע.
מספר 4 נכנס, מנקה חדר המיטות של הנסיכים, אחריו מספר 5, ואז מספר 6, אחד לפני האחרון.
ואז הגיעה תורה של קירה.
"מספר 7!" צעקו השומרים.
ואחר כך, לאחר ששבעת העכברים עמדו בעיגול במרכז הזירה, מסביב לכס הגבוה,
הנעלה שישב על הכס הניד בראשו ואמר:
"המלחמה על החיים, עד המוות, מתחילה".