עד החיים או עד המוות

🪵פרק 22- רעיון הוא גאולה באמצעות הדמיון

"אני לא מאמין!" קרא יגאר בהתרגשות והם התחילו קופצים מעלה למטה בקריאות שמחה, זוכים לבקשות "שקט!" מצד שכניהם שניסו לנוח מנוחת צהריים.
"חייבים לכנס את המועצה. עכשיו!" קירה אמרה, והיא ויגאר יצאו בריצה לדרך.

******

אחרי שמועצת המנהיגים כולה ישבה במפקדה הזמנית שלה, קירה סיפרה להם על תהליך הקריאה וחיבור מספר טקטיקות לרעיון אחד.
"אנחנו צריכים קודם כל- כוח צבאי. אנשים שלצידנו". "זה ברור לכולנו. אך כיצד אפשר לעשות זאת?" שאל קלושם, "וגם כיצד נגבור על הרובוטים? הם חזקים ממנו ובני אלמוות, בהיותם בסך הכל מכונה מורכבת מאד.."
"יש לזה פיתרון פשוט" השיבה קירה, "נשדר מסר לעכברים דרך השבב שהרובוטים התקינו בצווארם. נפגע ברובוטים באמצעות הדרך שבה הם פגעו בנו. יהיה צריך לתכנן מה למסור. לאחר מכן העכברים לשעבר שהיו טכנאים יוזמנו לחולית, ויעבדו על דרך להגיע ללוטוס. עד שהם יצליחו, נוציא בקרב את העכברים שבמחילות, כך שהם יהיו בטוחים כשהרובוטים יהרסו את עצמם לפי פקודת לוטוס.
עד עכשיו לא יכולנו לשחרר אותם בגלל שהם, כמוני עד לא מזמן, משוכנעים שזו דרך החיים ולא מכירים את האפשרות האחרת. יחד איתם נוכל לפרוץ את גבולות הארמון, ועם מספר אימוני קרב קבוצתיים, נוכל להציל גם את העכברים שלא משרתים בארמון."

היו כמה רגעים של שקט בזמן ששאר המנהיגים עיכלו את הבשורה, ואז כאילו בלון רעש התפוצץ והאוויר נמלא בהתרגשות, קריאות שמחה ומחמאות לקירה על העבודה המצוינת שעשתה.
אחרי ניסיונות של שנים על גבי שנים, כנראה שנמצאה הנוסחה הנכונה שתגרום לשחרור העכברים מעול ה"נעלים".

חגיגה גדולה נערכה, בהשתתפות כל האנשים בחולית. כמובן שלא סופר בה על פרטי התוכנית, אך הוגשו בה מיני דברי מתיקה, והייתה מוזיקה קצבית ושמחה, שאנשי הכפר מיהרו להצטרף אליה בריקודים ובמחולות לאור העתיד החדש ולכבוד התופת ששרדו בה.

******

קירה, יגאר וטמיל, בהיותם צעירים וכך יותר סביר שיתחברו לאנשים בעיר, שממוצע הגילאים בה היא 19, נשלחו מייד לאחר החגיגות למשימה. משימה שמטרתה למצוא אנשים שעבדו כטכנאים לפני שברחו מארמון הברזל או מהמקום בו היו משרתים.
הם גרו בבית קטן אך במרכז העיר של האנשים- אסטיה, שהיה שייך למועצה למטרות כאלו.
היה עליהם לשמור את התוכנית להצלת העכברים בסוד, הרי יכולים להיות לרובוטים עוד מרגלים מלבד נצר, שכנראה הבין שנתגלה, כי הוא לא חזר לחברת האנשים מאז. בגלל סיבה זו, השלישייה התערו באוכלוסיית העיר וחיפשו בחשאי טכנאים.

קירה התחילה ללמד קרוא וכתוב בבית הספר החדש שנבנה באותה השנה באסטיה. בית הספר הזה היה מיועד לכל הגילאים, כי העכברים לא זכו ללימודים במחילות ובמקומות בהם שירתו.
כך קירה תפסה שני ציפורים במכה אחת- גם זכתה להוסיף ידע וחכמה לאנשים, וגם קיוותה בשלב מסוים שהם יפתחו אליה והיא תמצא מישהו שהיה בעברו טכנאי.

טמיל ויגאר אימנו אימוני קרב, הישרדות בשטח לא מוכר והגנה עצמית את מי שמעל גיל 18- גם כדי שיהיו מוכנים למלחמה הקרבה לבוא, וגם בתקווה למצוא טכנאי.

לאחר מספר שבועות בשגרה החדשה הזאת, קיבלו השלושה לביתם מכתב שסיפר להם שנצר נתפס כשניסה להיכנס לכפר החדש כאחד האנשים. לאחר שיחה עם דילן, אחד ממנהיגי המועצה, נצר התוודה על הכל.
הוא עשה את מעשיו מתוך אנוכיות. הרובוטים גילו את היותו מרגל והסכימו לשפר אותו פיזית ומנטלית בעזרת כל מיני סרומים ושיקויים שונים, אם יסכים להפוך לסוכן כפול.
הוא זה שהלשין לרובוטים על קירה, והרובטים היו מעוניינים במותה המיידי, אך לצערו קליאן ויגאר גילו על כך והצליחו להכניס אותה לתוכנית האימונים וכך לשתול את יגאר כמרגל ביחידה המיוחדת שהקימו הרובוטים.