במת התיאטרון הוסבה לעמדה ממנה ידבר ויפקד הרלוס על המשימה החשובה- לעקוף את לוטוס, להציל את העכברים ולמנוע מלחמה נוראה.
הרלוס חילק את הטכנאים ל-3 קבוצות.
קבוצה מספר אחת הייתה אחראית לבדוק איך לשדר מידע דרך השבב למוח של העכברים, ובו זמנית למנוע מסם הלומינה להרוג אותו.
על הקבוצה השנייה היה להמציא את המסר הנכון, שיגרום לעכברים להבין את אנושיותם ויגרום להם לרצות להילחם. בקבוצה זו היו גם טכנאים וגם אנשים שהספיקו ללמוד קרוא וכתוב, ולמדו מדעי מוח האדם ופסיכולוגיה, כך שידעו איזה מילים ימקסמו את ההשפעה על העכברים.
הרעיון היה לשכנע אותם, לא להכריח אותם לעשות משהו שאינם רוצים.
הקבוצה השלישית הייתה מורכבת מטכנאים מוסמכים, שימירו את המסר לקוד בינארי, ויעבירו אותו לשבבים שהתקינו הרובוטים בעכברים.
הקבוצות עבדו במרץ, מבינות את חשיבותן המכריעה במלחמה זו.******
"סיימתם סיבוב? מעולה, תנו לי עוד אחד!" עודדה טמיל את האנשים שאימנה לקראת הלחימה ברובוטים.
"שלום לך" היא הסתובבה בחיוך לעבר קירה, והשתיים התחבקו. לאחר קצת פטפוטים ותוכניות לארוחת הערב, שאלה קירה את טמיל כיצד יעמדו אנשים בקרב מול רובוטים? הרי הרובוטים הם כאנשים "מושלמים", שאי אפשר להתקרב לרמתם מבחינת כושר גופני וידע באומניות לחימה.
"האנשים פה בעיקר ישמשו ככוח שיעזור לעכברים לצאת ולהבריח אותם מהמחילות.
הרלוס אחראי להפלת הרובוטים."ובאמת, תחת פיקודו של הרלוס הייתה קבוצה נוספת, מורכבת מאנשים בעלי חשיבה יחודית ויכולת תפיסה מהירה, שתפקידה היה להשתלט על לוטוס ודרכה להפיל את הרובוטים. נראה שהם יוכלו לעשות זאת במידה שתהיה להם גישה למחשב האם של לוטוס, שנמצא במקום לא ידוע. ולכך נקראו חברי המועצה וביניהם יגאר.
יגאר ואנשיו יצאו למסע לחיפוש לוטוס ברגע שהאנשים וביניהם יגאר החלימו לחלוטין, נפשית ופיזית. קירה עמדה על כך, ולא הרשתה ליגאר לעבוד, לתכנן או לעשות משהו שלא כולל שכיבה בבית על הספה או במיטה, עד שהחתך שבבטנו נרפא ונשארה רק צלקת עדינה.
מחשב האם של לוטוס היה מוחבא במקום בו אנשים לא יזיקו לו, אך קירה מצאה את מיקומו באחד הספרים שלה, שכתב מדען שהיה מבין המייסדים של לוטוס.
יגאר ומספר חברי מועצה נוספים יצאו לדרך. הם היו צפויים להגיע לשם רק בעוד חודש, ולכן רכבו לשם על פני סוסים וציידו אותם בשקי אוכל ומים, בגדים חמים והרבה ברכות הצלחה מכל מי שראה אותם.
היה חשוב שהאנשים שיגיעו לשם יהיו כאלה שאפשר לסמוך עליהם במאה אחוזים, כדי שהמצב לא יתדרדר בכך שמישהו אחר ישתלט על מחשב האם ויפתח בדיקטטורה.בזמן זה, החלו העבודות לחילוץ העכברים מארמון הברזל.
העכברים שעבדו מחוץ לארמון, היו מול עיניי אדוניהם כל הזמן ולכן לא יכלו להתרחק גם במהלך הלילה, אך העכברים שבארמון היו במחילות בשעות הערב והלילה- ללא פיקוח, כי שומר הלילה שלהם היה נצר והוא מת.
האנשים, שעד לא מזמן היו עכברים ותקפו את אסטיה, עכשיו בנו מנהרה למחילות, כדי להוציא משם עכברים שאפשר לסמוך עליהם לכמה שעות כל לילה להסברת האסטרטגיה וחלוקה לאזורים, כך שבעת השחרור יהיה קל יותר להוציא את העכברים וזה יעבוד בצורה מסודרת.ולשם שינוי- לקירה לא היה תפקיד מכריע בהצלת העכברים ובשינוי השלטון. אז היא הייתה מבקרת אצל קוסל בחולית, ממשיכה בלימוד אנשים קרוא וכתוב, ואפילו פתחה מועדון הספר שבו בערב אחד בשבוע היו נפגשים אנשים ומדברים על ספר מסוים שבחרו בפגישה הקודמת.
בשאר הזמן הייתה ממלאת את תפקידה במועצת המחתרת, ששינתה את שמה למועצת ורדנטיה, עד שישוחררו העכברים הכלואים בראשם ויערכו בחירות דמוקרטיות למנהיגים."לא מצאתי את זה" אמר סיקינגס. "גם אני לא" עידכן ג'ליקו. הם הגיעו למקום המשוער של מחשב האם של לוטוס. יגאר הסתכל סביב. הוא וכל אחד מחברי המועצה חיפש היטב, אך למורת רוחם הם לא מצאו את לוטוס. הם ביזבזו חודש מזמנם היקר של חברי המועצה, שיכלו לעשות דברים אחרים כדי לקדם את השחרור, ובמקום זה מצאו עפר ישן.
כשהיה ברור שמחשב האם לא שם, הם ארזו את חפציהם והחלו במסע בחזרה לאסטיה.באותו הערב נפגשו טמיל וקירה בביתן. הן שמו סרט ישן בטלוויזיה ואכלו לחם שום, מדברות תוך כדי על איך עבר יומן, כשנשמעה דפיקה בדלת.
YOU ARE READING
עד החיים או עד המוות
Science Fictionהשנה היא 2500. 2500 שנות שליטה של גזע הנעלים במדינה "ורדנטיה". מאז ההישג הגדול הזה, הנעלים לא שוקטים וממשיכים לחקור במעבדות את הדבר היחיד שהם לא מצליחים להשיג. בינתיים, "העכברים" מגשימים את הייעוד שנתנו להם הנעלים, ומשרתים אותם. העונש על טעות, תקלה...