עד החיים או עד המוות

🪵פרק 3- כשאתה מתלבט, לך לספרייה

וכך עבר לו עוד שבוע, חשבה קירה כשעלתה במדרגות לעבר המוזיאון.
בשבוע זה היא הספיקה לאבק ולטאטא את חדר המיטות, לנקות את האח המלוכלכת שבלובי ולהעמיד בה מחדש אש ולחטא את השירותים המיושנים, או כפי שנקראו בפי השומר, "בית הכיסא". מושג זה כמעט ונעלם, כמו גם השימוש בחדר זה. עכשיו, בעזרת האבולוציה, הפסולת שבגוף הופכת לפחמן דו חמצני ויוצאת ממנו בנשיפות מדודות.
השומר שבפתח המוזיאון פתח עבור קירה את הדלת ללובי והגיש לה דף שעליו, כתמיד, היו סמלים משונים ולצידם ציורים ותמונות שהמחישו לה מה עליה לעשות.
היום זהו תור המטבח, היא הבינה, וידעה שהכל יהיה בסדר, הרי היא עבדה במטבח, הן כמנקה והן כטבחית, במשך 11 שנים. ולפני שהגיעה לגיל 8 עבדה באופן לא רשמי, כמבשלת בשביל העכברים.
טוב, אותה עבודה אך לפחות כמות מוכפלת של כסף.
כמובן שרק עכברים עובדים בשביל כסף, הנעלים מקבלים קיצבה חודשית עם בונוס שתלוי בהתקדמותם במחקר אותו הם חוקרים במעבדה, אך גם אם הם לא יתקדמו כלל הם יקבלו את סכום הבסיס, שעליו עכבר יכול רק לחלום לקבל.
קירה אספה מטאטא, דלי וסחבה מארון חפצי הניקוי שכבר למדה להכיר, והלכה למטבח.

******

הדבר הראשון שתפס את עיניה של קירה היה גודל המטבח. הוא היה יותר גדול אפילו ממטבח הארמון, ונראה כאילו הוא מיועד לתת מקום ל30 טבחים, שפיות ואופים לעבוד בו זמנית.
המטבח היה מלא בכיורות נירוסטה ובתוכם ברזי ברזל, מיקסרים רבים, כיריים על גז ותנורים שבתוכם מנורות שמחממות את האוכל עד שהוא נאפה.
קירה הופתעה עד מאד על חוסר התחכום בעיצוב המטבח, ועל השימוש באביזרים כה מיושנים כדי להכין אוכל שראוי לבני המלוכה שישנו על מיטות כה גדולות ומרהיבות, שניקתה רק לפני מספר ימים.
כנראה שבעבר כך היו חיים, חשבה קירה, והעריכה את התקדמות המדע והטכנולוגיה שאמנם לא היתה שותפה לה, אך לפחות עזרה לאחראים עליה בטיפול צרכיהם הבסיסיים.

******

היום בפתק שקיבלה קירה משומר הכניסה למוזיאון היה מצויר חדר שהיא לא זיהתה.
לאחר התלבטות קלה, ניגשה לשומר ושאלה בביישנות ובמבוכה "איזה חדר זה? איך מגיעים אליו?", השומר כמעט ופתח בצחוק בשל שאלתה המגוכחת, עד שנזכר שהיא רק עכברה, ואינה יודעת לקרוא מעבר למספר הסידורי שלה.
"החדר הזה נקרא ספרייה", הסביר השומר,"שם נשמרים הספרים, אוסף ניירות הכרוכים בעור או עץ", ונתן לה הנחיות מדויקות איך להגיע אליה.
קירה אספה את הציוד הדרוש לה, פנתה ימינה בכניסה למסדרון, עלתה גרם מדרגות והמשיכה לפי ההוראות שניתנו לה.
כשהגיעה, היה ברור לה שהיא במקום הנכון:
מדפים עשויים עץ הובנה שחור, ממלאים את הקירות מהרצפה עד התקרה, ועליהם עומדים הספרים האלו, כפי שתיאר השומר בכניסה למוזיאון. מנורות תלויות האירו הכל באור צהבהב חמים, והשמש נכנסה דרך פתחים בקירות ובתקרה והשרתה אווירה נעימה על החדר. לא חדר, הזכירה לעצמה קירה, ספרייה.
קירה החליטה מייד שזה החדר האהוב עליה במוזיאון, ושהיא תשמח לנקות אותו ולשמור אותו במצב הכי טוב שיש.
לאחר עשר דקות של התפעלות והתפעמות, קירה לקחה את חפצי הניקוי והתחילה בעבודתה.

******

לאחר שטיפה יסודית של הרצפה, קירה פתחה בסידור השולחנות שבין המדפים הרבים ובניקיונם.
על השולחנות היו בעיקר עטי נוצה טבולים בדיו, עפרונות, ושאר כלי כתיבה מיושנים.
אבל השולחן השלישי היה יוצא דופן.
השולחן היה עשוי עץ מלא בפיתולים וצבוע בלכה אדומה, וכדי להגיע אליו היה על קירה לשבת על הכיסא הגבוה והתואם בעיצובו, שהיה צמוד אליו.
קירה הרגישה את ליבה עוצר לרגע כשראתה את שעל השולחן.
על השולחן היו ניירות מפוזרים לצד עט שהדיו בו התייבש, כאילו מישהו עזב או מת טרם הספיק לסיים את המחקר או כתיבת הספר עליהם עבד.
אך המדהים מכל, היה הספר. הוא לא היה כשאר הספרים.
הוא נראה בעיניה של קירה כקליפת עץ כחולה חרוטה בזהב האוגדת בתוכה ערמה של עלים צהבהבים ועליהם סמלים מסתוריים ולא מוכרים ולצידם תמונות, שמשכו אותה אליהם.
קירה היא עכברה שומרת חוק, כך הצליחה להישאר בחיים כל 19 שנותיה בארמון.
ולמרות זאת, פתאום עלה בה רצון עז לקחת את הספר וללמוד לקרוא בו. כל הסימנים העידו על כך שספר זה מלמד לקרוא, ועם היכולת לקרוא, חשבה קירה, עולם שלם יפתח בפניי. קירה הביטה סביבה בספריםס כולם מבטיחים בתוכם ידע עצום וסיפורת מרתקת. היא חייבת לקחת את הספר. היא חייבת ללמוד לקרוא.

******

באותו הלילה לאחר ארוחת ערב סבירה יחסית, קירה פתחה באימוני ולמידת קריאה, בעזרת הספר שהגניבה מהספרייה שבמוזיאון בין קפלי שמלתה, חולפת בריצה על פני השומר באמתלה שעליה להקיא.
אז שילוב הסימנים הזה, פירושו בית, שיננה קירה לעצמה. בית. בית. בית.
כך המשיכה עוד כמה שעות, עד שעפעפיה נעצמו מרוב עייפות, ולמרות עונש המוות שריחף מעל ראשה, בחלומה חלמה על אותיות מעופפות בשמיים כחולים בהירים, מתאגדות יחד למילים שיוצרות בתים, תפוחים, נוצות ועוד הרבה חפצים, מושגים ומקומות נוספים.