הסתובבתי אחורה חוששת מביטה בזוג נעליים שחורות בעלות מראה יקר שהובילו לג'ינס מעצבים ולחולצה לבנה מכופתרת שנצמדה לגוף שרירי שהיה שייך לזוג עיניים חומות דבש משועשעות. הסמקתי שהבנתי שנתפסתי נועצת בו מבט ומיהרתי להסיט עיניים. "חיפשת אותי גברת תומסון?" הקול שלו הוציא אותי מהטרנס שהייתי בו והבטתי בגבר מולי בחשד "כן, אני צריכה לשלם לך על החולצה שהרסתי. איך אתה יודע את השם שלי?" בפעם הראשונה מאז שהוא נכנס הנחתי למבט שלי לנדוד לכריס מביטה בפרצופו מלא האשמה. הוא לא העז?!
"אני צריך לעשות משהו במועדון אני כבר חוזר" הוא מלמל ממהר לברוח מהמשרד ובעיקר מהמבט הרצחני ששלחתי לעברו. נאנחתי אחרי שהוא סגר את הדלת והשאיר אותי לבדי עם הזר המסתורי "כמה עולה הניקוי היבש?" אמרתי לא טורחת להביט בו שוב ומושיטה יד לתיק שלי "אין צורך" "יש צורך מר..." הנחתי לשאר המשפט להיתלות באוויר מצפה שיומר לי את שמו "תקראי לי א׳ייתן" הרמתי גבה מביטה בו בחשד "לא תודה, אני מניחה שפשוט לא אקרא לך מה שלא ממש יקשה עליי. עכשיו כמה עולה הניקוי היבש של החולצה שלך?" הוא גיחך "באמת קייט למה את כול כך רשמית?" נאנחתי "טוב אני לא באמת יודעת מה אתה רוצה ממני אבל..." הוא קטע אותי באמצע משפט מעיף אותי משיווי משקל לרגע "דייט" מצמצתי מביטה בו בהלם "סליחה?" המבט שלו היה ממוקד בי כול כך שכמעט הרגשתי את הצורך להתחבא מאחורי השולחן רק בכדי שיהיה משהו נוסף בנינו "דייט, ארוחה אחת. ונוכל להגיד שאנחנו שווים" המשכתי להביט בו בהלם הוא צוחק עליי? "אין לי זמן לבדיחות, כמה מגיע לך?" התחלתי להרגיש איך חוסר הסבלנות מתחיל לעקצץ בתודעה שלי.
הוא לקח צעד אחד קדימה נשען על הקיר ומביט בי עם גבה מורמת "למה את חושבת שאני צוחק עלייך?" "בוא נתחיל מזה שאתה לא מכיר אותי" הוא משך בכתפיים שלו אומר בלי מילים שזה לא משנה "אני אשמח להכיר" נאנחתי "באמת אין לי סבלנות!" אמרתי שוב מביטה בו בעצבנות ומרגישה איך כול נים בגופי רותח, לקחתי את התיק שלי עוקפת אותו רק בכדי שהוא יעצור אותי, אוחז בידי "מה אתה עושה?!" עיניים חומות דבש פגשו בעיניים ירוקות "את לא עושה עבודה כול כך טובה בלהסתיר את הסימנים שלך" קפאתי מביטה בו בהלם מוחלט.
"א-אני מצטערת" הקול של אמה הקפיץ אותי ושחררתי את עצמי מהאחיזה שלו "אין על מה" מלמלתי ממהרת לצאת מהמשרד וצועדת ישירות לכריס מניחה ביד שלו חבילת שטרות "תמסור את זה לבחור שכול כך מיהרת להביא לו את השם שלי" כריס נאנח "קייט הוא חבר ו..." "יופי אז תמסור לו גם את זה, שלא יעז להתקרב אלי שוב" נעצתי מבט נחוש בעיניו מוודא שיבין את המסר ויעביר אותו במדויק, לא ידעתי למה אבל משהו בגבר הזה צעק לי "סכנה!" ולי הספיק הסכנה לגלגול החיים הזה. הוא הנהן ואני יצאתי מהמועדון עושה את דרכי למקום שהייתי מעדיפה שכף רגלי לא תדרוך בו שוב לעולם.
נאנחתי נעמדת מול הדלת ומביטה במצלמה, אחרי חמש דקות הדלת נפתחה ואחד מהבריונים שלו הראה לי את הדרך למשרד הראשי, דרך ששיננתי ברגע הראשון שכף רגלי דרכה פה רק למקרה שאזדקק לדרך מילוט.
הבריון נעצר מול דלת עץ שחורה ודפק מחכה עד שקול חזק צעק שאנחנו יכולים להיכנס. ברגע שנכנסתי לחדר הגדול ריח הסיגריות והאלכוהול פגע בחושים שלי ועורר בי תחושת בחילה. "קייט תהיתי מתי תבוא לבקר אותי שוב" נאנחתי מביטה בקייל, גבר בשנות ה40 לחיו שאף אחד לא רוצה בתור אוייב. הושטתי יד לתיק שלי והוצאתי ערמת שטרות מלופפת "הנה" הנחתי על השולחן מביטה ישירות בעיניו "יש פה 5,000 דולר" הוא חייך לוקח את הכסף מהשולחן ומניח לאחד מהבחורים שלידו לספור אותם רק כאשר אותו בחור הנהן הוא חייך, נרגע ונשען אחורה על הכיסא שלו.
"אני חייב לומר לך קייט מעולם לא פגשתי אף אחד שהיה כול כך מדויק בזמן התשלומים שלו. כול חודש כמו שעון, רק חבל שאבא שלך לא היה כזה" נשכתי את הלשון שלי מסרבת לענות לו, לא מעוניינת להחמיר את המצב "נשארו לי עוד 50,000 דולר והחוב סגור, ואז אתה מניח לי ולאחי בשקט" הוא חייך אליי "כמובן, מעניין אותי רק הכסף קייט ברגע שהחוב של אביך ישולם במלואו מערכת היחסים שלנו תסתיים" הנהנתי "בסדר גמור להתראות" הסתובבתי כמעט בדלת שהקול שלו עצר בעדי "תרצי לשתות משהו לפני שתעזבי?" זעם בעבע בי, ככה זה היה בכול פעם שבאתי לשלם לו. הוא מנסה לגרום לי לאבד את השלווה שלי, לגרום לי להתעצבן ולהשתמש בהתמכרות של אבא שלי היה הדבר המועדף עליו.
"לא תודה, שיהיה לך לילה טוב נתראה חודש הבא" מלמלתי פותחת את הדלת וממהרת לצאת מהמקום הנוראי הזה, מסרבת להישאר שם יותר ממה שאני צריכה. יצאתי מהמועדון ונושמת לתוכי את האוויר נקי.
תזוזה מזווית העין שלי גרמה לי להפנות מבט והספקתי לראות מכונית שחורה נוסעת, מוזר, מכוניות כאלו לא נמצאות בשכונה הזאת, הן הרבה יותר מידי יקרות.
היי בנות מקווה שהיה לכן יום ראשון קל, מהיר וכיפי (או כמה שיכול להיות :") ) אשמח לתגובות ומאחלת לכן שבוע קל ומהיר :)
YOU ARE READING
In Both Hands
Romance״קרב אחרון ג׳ונסון ואני בחוץ״ אמרתי מביטה בעיניים השחורות והשחצניות שלו ״מה קרה קייט כבר לא בכבוד שלך להילחם?״ ״מספיק, אתה ואני יודעים שאני עושה את זה רק בשביל אחי הקטן!״ הוא גיחך ונשען קדימה ״בסדר מתוקה מה שאת רוצה קרב אחד אחרון ואת חופשייה״. החיי...
