In Both Hands

פרק 29

החדר נפל לדממה בזמן שאני הבטתי בלחי שלו מאדימה, היד שלי עדיין באוויר וכול גופי רעד, מהתסכול, מהבלבול או סתם מהזעם אני לא יודעת והאמת גם לא אכפת לי.

עיניים חומות מופתעות החזירו לי מבט ואני לקחתי נשימה עמוקה מנסה לעצור את רעידות הגוף שלי ולהרגיע את הלב הפועם שלי. "אני לא יודעת איזו מין בחורה אתה חושב שאני אבל אני לא אחת מהבובות שלך. אני לא אתן לך לנשק אותי מתי שתרצה רק בשביל שכמה שעות אחרי זה תבלה את הלילה עם אישה אחרת".

הוא שתק ההפתעה בעיניו מוחלפת בהבנה, הוא לקח צעד אחד כלפיי ואני מיהרתי לקחת צעד אחורה יוצרת בנינו מרחק מנסה לעצור את דמעות הזעם שאיימו לזלוג על פניי. צדקתי לאורך כול הדרך, א'ייתן רובינסון הוא בדיוק כמו כול השאר, הוא רודף שמלות עשיר שרק נהנה לשחק עם הבחורה הענייה שאומרת לא.

"אל" לחשתי המילה נשארת כבדה באוויר בנינו. "אני בטחתי בך, הנחתי לעצמי לחשוב שאולי נוכל להיות ידידים" הטון שלי לא עלה מעל לחישה, המילים יוצאות קרות ומשאירות טעם מר בפי. כולם מאכזבים אותי בסופו של דבר אבל שאני מביטה בגבר מולי אני מרגישה נבגדת יותר מהרגיל.

זה באמת מה שהוא חושב עליי? שאני בחורה זולה? שלא יהיה לי בעיה שהוא מנשק אותי אחרי שהוא מנשק בחורות אחרות?.

הבטתי בו, בעיניים החומות האלו שתמיד סיפקו לי נחמה אבל הפעם הם היו הדבר שפגע בי יותר מכול. הוא אף פעם לא הסתיר ממני את העובדה שהוא רוצה אותי אבל בחודש וחצי האחרון התקרבנו, הנחתי לו להתקרב, לראות אותי חלשה ופגיעה ואמרתי לו שאני יכולה להציע לו רק ידידות הוא הסכים והנה הוא עכשיו לועג לי.

"קייט תני לי להסביר" "להסביר? להסביר מה? שזה מה שאתה באמת חושב עליי? שאני בחורה זולה שתקפוץ למיטה שלך ברגע הראשון שתניח עליה את הידיים שלך? שכול מה שעשית היה בשביל להכניס אותי למיטה שלך כדי שתוכל לסמן ווי"

הזעם שחלף על פניו הפתיע אותי "זה מה שאת חושבת?" לא היססתי "כן" העיניים החומות שאני כול כך אוהבת נמלאו בזעם וכאב ולשנייה הרגשתי חרטה אבל ההרגשה הזו נעלמה מהר מאוד שהתמונה שלו עם פייג' הופיע בראשי ומילותיו הדהדו באוזניי: "רוצה שאראה לך איך אני מנשק את הבחורות שלי?".

שיהיו 50 קריאות ו30 הצבעות יעלה רק נוסף