פרק 34+35

10.9K 828 144
                                    



הבטתי בגבו בהלם והוא אפילו לא עצר בשביל לראות אם אני בסדר או אם הישבן שלי מבצע היכרות קרובה עם הרצפה הקשה. "אנחנו מה?!" קראתי אחריו ממהרת להשיג אותו והוא פשוט גיחך "תירגעי קייט המשפחה שלי לא נושכת, טוב לפחות לא ברובה".

נעצתי בו מבט זועם "אתה לא חושב שמגיע לי התראה של יותר מ24 שעות?" הוא נאנח ונעצר פונה אלי "אני יודע ואני מצטער אני ניסיתי לדחות את זה אבל כשלאימא שלי נתקע רעיון בראש זה פשוט לא יעזוב אותה" הבטתי בו מקרוב, מנסה למצוא אפילו שבריר אחד ממנו שנהנה מזה אבל כשראיתי את הדאגה חרוטה על פניו הנאות נאנחתי.

"בסדר אני אבוא אבל אני לא אוהבת את זה!" חיוך קטן הופיע על פניו ואת הדאגה החליף השעשוע "אני באמת שונאת אותך לפעמים" הוא גיחך וכרך את היד שלו סביב המותניים שלי "אני יודע, אבל כול עוד זה רק לפעמים הכול בסדר" גלגלתי את עיניי אבל לא יכולתי למחוק את החיוך שהופיע על הפנים שלי.

למרות החיוך שלי מחשבה אחת המשיכה להדהד בראש שלי, גורמת לתחושת חרדה לחלחל.

עכשיו אני צריכה ללמוד איך להתנהג עם הורים ויש לי רק 24 ושעות לעשות את זה.

******************************************************************************************

הבטתי במראה מושכת את השמלה הכחולה טיפה מטה, אלוהים שמישהו יזכיר לי למה הסכמתי לקחת את השמלה מאסתי?!. השמלה הכחולה הייתה שמלת סטרפלס פשוטה שנצמדה לחזה שלי ומהמותניים נפלה בחופשיות, גבה היה חשוף, ובשולי השמלה קישטה אותה תחרה שחורה שהוסיפה גוון מסתורי ומעט בוגר לשמלה הפשוטה.

השיער השחור שלי היה פזור ונפל בתלתלים על גבי, המגפיים השחורות שלי הגיעו לקרסול והעקב הנמוך שלהם העניק לי גובה וככה נהפכתי מהמטר 60 שלי למטר 64. הבטתי בפני החיוורות וניהלתי מאבק פנימי אם להתאפר או לא, מעולם לא אהבתי איפור ומשהו אומר לי שמעולם לא אוהב.

"קייט?" הקול של א'ייתן נשמע מעבר לדלת ונאנחתי "רק רגע!" הבטתי שוב במראה ולא זיהיתי את הבחורה שעמדה מולי, הבחורה שלובשת שמלה, נועלת נעלי עקב ושיערה החלק מתולתל בצורה לא טבעית. והמחשבה הזו היא מה שגרמה לי להחליט להשים איפור.

לערב אחד אעמיד פנים שאני משהו שאני לא עד הסוף, בשבילו. כיסיתי את השפתיים שלי בשכבה עדינה של ליפגלוס, קישטתי את הלחיים שלי בסומק עדין ואת העיניים הירוקות שלי מסגרתי בעיפרון שחור. לקחתי את התיק שלי ויצאתי מהחדר הקטן אל הסלון שם א'ייתן חיכה לי ואלוהים כמה שהגבר הזה נאה.

הוא לבש סוודר אפור שנצמד לגופו והדגיש כול שריר ושריר בגופו, שרירים שידעתי שמתחבאים מתחת לחולצה, מכנס הג'ינס המשופשף שנתלה על המותניים שלו היה אחד מהדברים הכי סקסיים שראיתי ואת עיני החומות כיסו זוג משקפיים שחורים ולמראות הלחץ שפעם בעורקים שלי לא יכולתי לעצור את הגיחוך הקטן שברח מבין השפתיים שלי. החנון האישי שלי.

In Both HandsWhere stories live. Discover now