הבטתי באחי הקטן שכרגע שכב על הספה שקערה גדולה של גלידה ביד אחת וביד השנייה השלט והלב שלי פעם חזק יותר מהרגיל.
הוא חזר מהבית חולים לפני שלושה ימים וא'ייתן נתן לי חופשה של חודש שלם ועכשיו הגיע הזמן לחזור לעבודה. לא רציתי לעזוב ולהשאיר אותו לבד, את הלילות הייתי מבלה בבית חולים ולעיתים נדירות הייתי עוזבת אותו. אחת מאותן פעמים נדירות כללה את א'ייתן סוחב אותי על הכתף שלו כמו איש מערות כול הדרך למכונית.
"את חושבת על א'ייתן שוב" נערתי את ראשי במהירות מביטה בג'ון בהלם "על מה אתה מדבר?" הוא שלח לעברי את החיוך הזחוח שלו ואני התמוגגתי מהעובדה שהיפיוף שלי עדיין מסוגל להתגרות בי למרות שחצי מגופו עדיין בתחבושות.
"את מסמיקה, את תמיד מסמיקה שאת חושבת עליו. אז מה זה היה הפעם?" שילבתי את הידיים שלי שולחת לו מבט מלוכלך "אין לי מושג על מה אתה מדבר ויש לך מזל שאת גם ככה פצוע או ש..." "או שמה?" נאנחתי מגחכת מעט.
"אני לא רוצה להשאיר אותך לבד" הוא גלגל את עיניו השעשוע נעלם מפניו "אני ילד גדול קייט ואני בסדר" הבטתי בו בחשד. המבט שלי נודד לרגל השבורה שלו, לכתף החבושה ול13 התפרים שעשו לו במצח כמו בכול פעם שהנחתי לעצמי להביט בפציעות שלו גל של חרדה תקף אותי מאיים להטביע אותי בעצמתו.
"קייט" הרכות בקול שלו גרמה לי להרים את המבט שלי והוא שלח לעברי חיוך מתוק "אני באמת בסדר ואל תדאגי אנה תבוא לבקר אותי בצהריים ונזמין פיצה" הרמתי גבה, החרדה מפנה מקום לשעשוע גם אם רק לזמן קצר וצחקקתי. "אנה מבקרת אותך הרבה לאחרונה אה?" "פשוט תלכי לעבודה כבר קייט" פרצתי בצחוק ששמעתי את הייאוש בקולו והרמתי את הארנק שלי שולחת לעברו מבט אחרון.
"אם אתה צריך משהו, כול דבר..." "אני אתקשר אלייך, כן כן עכשיו לכי" הוא סילק אותי עם ידו הבריאה מחזיר את תשומת הלב לסרט שהוקרן כרגע בטלוויזיה ואני גיחכתי עושה את דרכי אל מחוץ לדירה הקטנה שלנו ואל המשרד הגדול והמפואר שלא דרכתי בו כמעט חודש.
*********************************************
ברכתי לשלום את סיימון השומר והוא החזיר לי חיוך אדיב "מה שלום אחיך קייט?" הבטתי בו מופתעת והוא שלח לי חיוך מובך "שלא הגעת דאגתי ושאלתי את אסתי" אחרי שההלם חלף משהו אחר הגיע במקומו, רכות.
הבטתי בגבר המבוגר שמכיר אותי רק כמה שבועות קצרים ושלחתי לעברו חיוך, אחד אמיתי "הוא בסדר גמור תודה" הוא הנהן ופתח עבורי את הדלת. ברגע שכף רגלי דרכה בלובי הגדול הטלפון שלי צלצל ואני עניתי מבלי לראות מי זה.
טעות גדולה.
"קייט" קפאתי ששמעתי את הקול שלו ומצב הרוח הנעים שהיה לי נעלם כאילו לא היה. בקושי הייתי מודעת לדלתות המעלית שנסגרות אחרי "מה אתה רוצה ג'ונסון?" הוא צחק "ככה מברכים את דוד שלך?" "לא. ככה מברכים חלאת אדם, עכשיו מה אתה רוצה?" הקול שלי היה קר, קשה וזה היה טון שהרבה זמן לא השתמשתי בו.
YOU ARE READING
In Both Hands
Romance״קרב אחרון ג׳ונסון ואני בחוץ״ אמרתי מביטה בעיניים השחורות והשחצניות שלו ״מה קרה קייט כבר לא בכבוד שלך להילחם?״ ״מספיק, אתה ואני יודעים שאני עושה את זה רק בשביל אחי הקטן!״ הוא גיחך ונשען קדימה ״בסדר מתוקה מה שאת רוצה קרב אחד אחרון ואת חופשייה״. החיי...
