"זה לא עניינך " מלמלתי מביטה בשמיכה לא מסוגלת לפגוש במבט החם שלו והוא נאנח "את באמת חושבת שאם תגידי לי שזה לא ענייני אני אניח לזה?" "אין לך שום סיבה להתעקש" "אז כול מה שאמרתי לך אף אחד מהם לא נחשב סיבה?" "לא" הוא נאנח בתסכול "את בכלל הקשבת לי?!" "אתה רוצה אותי הבנתי, הבחורה שלא אומרת כן מעניינת אותך זה לא סיבה עבורי להגיד לך מה קורה בחיים שלי" "בסדר אני מניח שאני פשוט אגש למקור" למקור? למי לעזאזל הוא מתכוון?! זה לא יכול להיות ג'ון הוא חושב שהוא לא יודע מה אני עושה אז מי זה יכול להיות?. "את מתאגרפת בגלל משהו שקשור ללורנס נכון?" קפאתי לא יכול להיות שהוא מתכוון ללכת אליו!.
"מההבעה על הפנים שלך אני מניח שכן, אני אלך לדבר איתו ברגע שתירדמי" הרמתי את הראש שלי כול כך מהר שלשנייה כול העולם הסתחרר והבטתי בו כלא מאמינה, "השתגעת?! הוא יהרוג אותך!" הוא משך בכתפיים שלו אומר בלי מילים שלא אכפת לו "הלוואי שיכולתי לומר שחוסר האימון שלך בי מפתיע" התעלמתי לחלוטין מהערה העוקצנית שלו "אתה משוגע! למה שתסתכן להסתבך עם אנשים כאלה עבורי?!" הוא נשען קדימה מסלק כול מרחק שהיה בנינו. "אני רק הולך לדבר איתו קייט וזה לא רק עבורך זה גם עבור ג'ון ועבורי אני אשמח אם תישארי בסביבה לעוד כמה שנים טובות!" פתחתי וסגרתי את פי לא יודעת מה לומר והוא נאנח קם מהמיטה וצועד אל עבר הדלת.
"לאבא שלי יש חובות" קראתי אחריו עוצרת בעדו מלחצות את מפתן הדלת והוא הסתובב מעט מנסה לפגוש במבט שלי אבל אני נמנעתי מזה, הוא כבר ראה אותי בוכה פעם אחת אני לא יכולה להיות כול כך פגיעה סביב הגבר הזה!. "שהייתי בת 9 אמא שלי ברחה, לקחה את הדברים שלה ועזבה אפילו לא טרחה להיפרד, אבא שלי חזר הביתה וקרא את המכתב שלה שכלל שלוש משפטים עלובים: "אני לא יכולה יותר. מגיע לי יותר. להתראות". מגיע לה יותר, יותר ממה שעובד פשוט יכול לספק לה אז היא עזבה. אבא שלי איבד את זה הפך את כול הבית ויצא משאיר אותי עם ג'ון בוכה, ואז התחילה השתייה עד שיכרון, החובות עד שלבסוף הם נהיו כול כך גדולים שהוא ברח" שתקתי מנסה לנשום רגיל שוב, אני לא רגילה לחשוב על החלק הזה בחיים שלי החלק האפל הזה שנראה שלא נגמר.
יד גדולה ושרירית כיסתה את ידי לוחצת בעידוד "בת כמה היית?" "כמעט 18, בהתחלה עבדתי בתור מלצרית, ניסיתי לאסוף כמה שיותר כסף אז התחלתי לעבוד בתור מלצרית גם בלילות במועדונים והגברים שם לא היו הכי מנומסים וככה גיליתי שאני טובה מאוד באגרוף. שלא תבין לא נכון לא בגלל כמה ריבים בבר פיתחתי "חיבה"" הוספתי גרשיים באוויר למילה חיבה מנסה להתעלם מהכאב החד בצד שלי "לאגרוף. שהייתי ביסודי היה לי מורה לספורט שהייתה מחייבת את כול הבנות בבית הספר לעבור שיעורי הגנה עצמית ומשם התפתחתי. אחרי שהבנתי שהשכר שלי מעבודה במלצרות לא מספיק שקלתי לעשות דברים, דברים איומים" לא יכולתי לעצור את הדמעה הבודדה שזלגה לי על הלחי "אבל לא יכולתי, הגוף שלי היה אחד הדברים היחידים שנשארו לי שהוא עדיין היה שלי ולא הייתי מוכנה לוותר עליו, עדיין" לחשתי והרגשתי איך הגוף שלו נדרך, הפסקתי לדבר בטוחה שהוא חושב שאני התחתית של התחתית עכשיו.
YOU ARE READING
In Both Hands
Romance״קרב אחרון ג׳ונסון ואני בחוץ״ אמרתי מביטה בעיניים השחורות והשחצניות שלו ״מה קרה קייט כבר לא בכבוד שלך להילחם?״ ״מספיק, אתה ואני יודעים שאני עושה את זה רק בשביל אחי הקטן!״ הוא גיחך ונשען קדימה ״בסדר מתוקה מה שאת רוצה קרב אחד אחרון ואת חופשייה״. החיי...
