In Both Hands

פרק 14

לקחתי נשימה עמוקה וחזרתי לשולחן עוצרת ממש לפני שהייתי בטווח הראייה של שני הגברים שישבו ליד השולחן, ג'ון הביט בא'ייתן בהערצה ומשהו בתוכי השתנה, לעזאזל אחי נקשר אליו והוא רק יפגע שהוא יתחיל להשתעמם ויעלם כמו כול שאר האנשים בחיינו. "על מה אתם מדברים?" שאלתי בחיוך "ידעת שא'ייתן עזר לפתח את התוכנה של משחק המחשב שלי?!" הרמתי גבה בהפתעה "באמת?" הוא הנהן וחזר לשקוע בשיחה עם א'ייתן בזמן שהחרדה המשיכה להשתלט עליי.

הארוחה עברה בנעימים בעיקר בשיחה בין שני הבנים ואני זרקתי מילה פה ושם, "את באה?" ג'ון שאל אותי מביט בי מהמדרגות. "אני כבר אעלה אני צריכה לדבר עם א'ייתן שנייה" הוא הנהן ועלה במהירות מעלה. וידאתי שוב שג'ון לא בטווח שמיעה והסתובבתי במהירות אליו "אל תעשה את זה!" כמעט צעקתי והוא הביט בי מבולבל "מה?" "אל תגרום לאחי להיקשר אלייך, כי אתה תעלם שישעמם לך ואז אני אצטרך להסביר לו למה החבר החדש שלו ברח" הוא הרים גבה אחת ולקח צעד קדימה "באמת אין לך שום אמון בגברים אה?" שתקתי לא טורחת לענות לו על השאלה שלו והוא נאנח "אין לי שום כוונה לפגוע באח שלך קייט, הוא נער טוב וחכם בדיוק כמו שתיארת אותו" "אז מה אתה מנסה לעשות?" הוא לקח צעד אחד נוסף מעלים כול מרחק שקיים בנינו "להכיר אותך טיפה יותר, זה הכול" "למה?" הקול שלי יצא מתנשם ושביר וכבר לא היה לי כוח להעמיד פנים, "כי את שונה" הוא מלמל מניח נשיקה עדינה בלחי שלי ולא יכולתי לעצור את צליל ההפתעה שברח מבין שפתי "לילה טוב קייט, חלומות פז" הוא לחש שנייה לפני שנכנס למכונית שלו ועזב אותי עומדת שם מביטה באוויר.

נערתי את ראשי עולה במדרגות במהירות, שנכנסתי לדירה הקטנה שלנו ג'ון חיכה לי בסלון "הוא מתייחס אלייך רע?" הבטתי בו מופתעת "מה? מי?" "א'ייתן, כול הארוחה היית שקטה אם הוא מתייחס אלייך רע תגידי לי ואני אטפל בו" צחקתי מנערת את ראשי "לא הוא מתייחס אליי מדהים" מלמלתי נזכרת במבט העדין שלו, באופן שהוא דאג לפציעות שלי, לכך שאגיע הביתה בשלום "אז למה שתקת?" "נהניתי לשמוע אותך מדבר ככה זה הכול" הוא הביט בי חושד ואז חייך "יופי כי הוא מצטרף אלינו מחר לקניות" "סליחה? חזור שנית" הוא גיחך קם מהספה ונושק לי ללחי "קניות לטיול שלי קייט הוא מצטרף אלינו" הוא אמר שנייה לפני שברח לחדר שלו ונאנחתי יופי פשוט יופי.

למחרת קמתי מוקדם מארגנת את הבית ומניחה כמה שטרות על השולחן בשביל ג'ון "בוקר טוב" חייכתי "בוקר, תהיה מחוץ לשער ב14:40 ונלך מהבית ספר שלך סבבה?" הוא הנהן לוקח את השטרות מהשולחן וממהר לברוח משם. נאנחתי מרימה את התיק הגדול שלי ויצאתי מהבית אל חדר הכושר הגיע הזמן להתאמן.

הבטתי בשעון 13:50 וידעתי שהגיע הזמן שאחזור הביתה להתארגן במהירות. הבטתי במראה, לבשתי את הג'יינס האהוב עליי, חולצה ירוקה ארוכה ונעלתי מגפיים שחורות שהגיעו לי עד לקרסול, נאנחתי מרימה את המפתחות שלי ויוצאת לבית ספר של ג'ון.

שהגעתי לשם ג'ון כבר חיכה לי והוא לא היה לבד א'ייתן היה איתו, "קייט" ג'ון זיהה אותי מאחורי גבו של א'ייתן וקרא לי, "היי" מלמלתי בחיוך נושקת לראשו "מוכן?" הוא הנהן "שלום גם לך" א'ייתן אמר ויכולתי לזהות את השעשוע בקולו אבל סירבתי לפגוש במבט שלו ממלמלת שלום חזרה ויצאנו ממתחם בית הספר לסופר הגדול במרכז.

"טוב מה אתה צריך?" שאלתי מביטה בחנות הגדולה במבט אבוד עצות "אין לי מושג" ג'ון ענה לי וא'ייתן צחק "אתה נוסע לצפון נכון?" "כן אנחנו נישן בארבעת הימים הראשונים בחוץ ואז את היומיים האחרונים נבלה באכסניה" "אוקיי אז אתה צריך שק שינה טוב אני יכול להביא לך את שלי אז זה יש" הוא מלמל לעצמו והתחיל לעבור בין המעברים לוקח את מה שג'ון יצטרך: מנות חמות, שתייה (מים ושתייה מתוקה) גרביים חמים במיוחד, כובע, חטיפים, פנס, ועוד ועוד. הבטתי בעגלה המלאה ונאנחתי אני אצטרך לעבוד משמרות כפולות כול השבוע בשביל לשלם על כול זה! אבל שהבטתי בחיוך המתרגש על פניו של ג'ון נערתי את ראשי זה שווה את זה.

התור שלנו הגיע והקופאית הייתה עסוקה יותר בלפלרטט עם א'ייתן מאשר בחשבון שלנו וזעם עבר בי אבל המשכתי להגיד לעצמי שזה בגלל חוסר היחס הבוטה שלה בי ובג'ון זה בכלל לא קשור לא'ייתן בכלל לא! "זה יוצא 250 דולר" נאנחתי מושיטה יד לתיק שלי אבל א'ייתן השיג אותי והושיט לה את כרטיס האשראי שלו, הבטתי בו בהלם "מה אתה עושה?" "משלם" הוא ענה מבלי אפילו להביט בי.

הקופאית החזירה לו את האשראי והוא הנהן שולח אליה חיוך ואוסף את השקיות הכבדות משאיר לי ולג'ון שקית אחת או שתיים. מיהרתי ללכת בעקבותיו "א'ייתן א.." "לא פה, לא מולו" הוא לחש ככה שרק אני שמעתי אותו ומבטי נדד לג'ון, נאנחתי יודעת שהוא צודק ובמשך כול הנסיעה שחזרתי במוחי את הנאום שלי ומה אומר לו.

א'ייתן עזר לנו לסחוב את כול השקיות למעלה וג'ון חייך אלי חיוך מתחנף "מה אתה רוצה?" שאלתי בחשד והוא צחק "אני ומייקל קבענו שאני אשן אצלו היום ו.." "וחשבת שאם תחכה לרגע האחרון אני אגיד כן?" "את האחות הגדולה הכי טובה בעולם" הוא אמר עם החיוך הכי גדול ונאנחתי "שאתה מגיע אליו אתה מתקשר אליי מובן?" הוא הנהן במהירות ורץ לחדר שלו יוצא אחריי שנייה עם תיק מסודר "כבר ידעת שאני אגיד כן נכון?" הוא צחק נושק לי ללחי ונפרד לשלום מא'ייתן ממהר לצאת מהדירה.

"עכשיו אני ואתה הולכים לדבר" אמרתי מביטה בזוג עיניים חומות משועשעות הו תאמין לי אתה לא תמשיך לצחוק עוד הרבה זמן אדון א'ייתן רובינסון.

בנות מצאתי את קייט ☺️😂❤️