In Both Hands

פרק 8

״אידיוט!!!״ קיללתי מתחת לשפה שלי יוצאת לבר וכמעט פוצעת את משטח העץ שניקיתי טיפה חזק מידי ״וואו מי עיצבן אותך?״ סם שרק אחת מה גבות העבות שלו עלתה מעלה בשעשוע, ואני נעצתי בו מבט זועם משתיקה אותו. הוא הביט בי מבולבל׳ ״קרה משהו?״ סאם שאל וחשד החליף את השעשוע בעיניו התעלמתי ממנו עוקבת בעיניי אחר כריס שנכנס חזרה למשרד שלו ולא הנחתי לו לצאת משדה הראייה שלי עד שהיה בתוך משרדו. החזרתי את תשומת ליבי לסאם מבינה שהוא עדיין מחכה לתשובה ״הכול בסדר״ מלמלתי בין שיניים חשוקות והוא נאנח מבין שלא יקבל ממני תשובה וחוזר לעיסוקים שלו.

אחרי עשר דקות כריס יצא ממשרדו שמקור כול הכעס שלי מיד אחריו ולא יכולתי לחסום את הקול שלו, את המילים שחזרו והדהדו בראש שלי ״את לא עובדת עליי קייט אני רואה דרכך״ מה לעזאזל הוא חושב שהוא רואה?! ילד שמנת מפונק וחוצפן!!!!! ״אוקי את חייבת להירגע, את הורגת את הסמרטוט המסכן״ הבטתי אל עבר ידיי ומיהרתי לשחרר את הסמרטוט שכמעט נקרע תחת אחיזת הברזל שלי ״את צריכה לעזוב מוקדם?״ ניערתי את ראשי לשלילה.

״אני אשאר ואעזור״ סאם נאנח ״באמת קייט נשאר רק להרים את הכיסאות אני יכול להסתדר עם זה לבד״ נשכתי את השפה התחתונה שלי שוקלת מה לעשות, אם אחזור הביתה מוקדם אולי אספיק לעשות כמה מטלות ואז יהיה לי יום חופשי להתאמן לקראת הקרב שבוע הבא.....
הנהנתי ״אני אעזוב מוקדם, תודה״ סאם קרץ אליי שולח חיוך פלרטטני ״מה אני לא אעשה בשבילך אה?״ גיחכתי מניחה לסמרטוט ליפול מהידיים שלי וממהרת לקחת את הדברים שלי.

יצאתי מהמועדון וצעדתי בערך 5 דקות לפני שצפירה של מכונית נשמעה, התעלמתי ממנה ממשיכה לצעוד לא עוצרת עד שמכונית שחורה נעצרה לידי וחלון המושב האחורי ירד חושף זוג עיניים חומות דבש משועשעות ״תרצי טרמפ קייט?״ נעצתי בו מבט זועם רציתי, כול כך רציתי לומר לו לקפוץ לי אבל אני לא אתן לו את התענוג לראות אותי מאבדת את השליטה. ״לא תודה״ הכרחתי את עצמי לסנן מבין שפתיי ממשיכה לצעוד, מודעת היטב לעובדה שהמכונית ממשיכה לנסוע אחריי ״זה מאוחר״ צחוק מריר ברח לי מבין השפתיים ״לא לי אתה צריך לדאוג״ מסכן הגבר שיפול לי לידיים חשבתי בשעשוע ״את אישה״ עצרתי מסתובבת אליו עם גבה מורמת בשאלה. ״ואתה גבר אז?״ ״זה לא בטוח עבור אישה ללכת בלילה לבדה, במיוחד לא שמדובר באישה מושכת כמוך״ נעצתי בו מבט מתעלמת מאיך שהלב שלי קפץ לשנייה מהמחמאה ״אל תדאג לי אני אהיה בסדר אבל כדאי שתדאג לעצמך, יש סיבה למה אין הרבה מכוניות כמו שלך באזור״ הנחתי לאחת מזווית הפה שלי להתרומם בחיוך מתנשא ״שיהיה לך לילה טוב״ אמרתי ושנייה לפני שהמשכתי לצעוד הסתובבתי חזרה אליו ״אה ואם עוד פעם אתפוס אותך עוקב אחריי אני אוודא שתצלע במשך החודשיים הקרובים״ תחושת סיפוק שטפה אותי ברגע שראיתי איך הצבע נעלם טיפה מפניו וחשש תפס את מקומו בעיניו החומות אבל כול אותה תחושת סיפוק נעלמה ברגע שהסתובבתי ושמעתי את הצחוק המתגלגל והעמוק שלו ״את באמת משהו אחר״ הוא קרא אחריי ואני הכרחתי את עצמי להיתעלם מהתגובה של גופי לצליל קולו ולצחוקו.

הגעתי הביתה סוגרת את הדלת אחריי בשקט ונאנחת בתסכול שראיתי כמה בלאגן השאירו ג׳ון ומייקל אחריהם, כנראה שאני לא אלך לישון בזמן הקרוב. התחלתי לנקות את הסלון מרימה מהרצפה שקיות צ׳ייפס ובסלי ומנקה את השולחן מפירורים לאחר שהבית נראה לי מספיק נקי הרמתי את סלסלת הכביסה מהרצפה והנחתי אותה לידי על הספה מתחילה לקפל ולקפל עד שלא נשאר פריט לבוש אחד בסלסלה.
החזרתי כול דבר למקום ואת בגדיו של ג׳ון הנחתי על השולחן לא רוצה להפריע לשינה שלו או של מייקל. הבטתי בשעון 4:58 נאנחתי אין טעם שאלך לישון עכשיו אז במקום זה הדלקתי את המחשב והקלדתי את צירוף המילים ״פרינס, מתאגרף״ אם אני כבר לא ישנה אז לפחות שאעשה משהו מועיל ואחפש מידע על היריב שלי.

אחרי 10 דקות של קריאה הרגשתי איך חשש מתחיל לכרסם בי, אלוהים יש סיבה לכך שאני יכולה להרוויח מהקרב הזה 6,000 דולר נקי! אני בטוחה שאם אגיד לג׳ונסון שאני אלחם עבור לא פחות מ10,000 דולר הוא יסכים! הפרינס הזה הוא מפלצת!!!!! מטר 98 בעל ממדים ענקיים ורצף נצחונות שעד עכשיו לא נשבר! הבטתי בתמונה היחידה שהייתה באתר וצמרמורת של פחד עברה בי ובפעם הראשונה מאז שהתחלתי להתאגרף חששתי מה התוצאה של הקרב תהיה ויותר חשוב האם אשרוד אותו בכלל?!

היי בנות יודעת שאמרתי שאעלה פרק אתמול אבל יש לי לחץ בלימודים!!!! כן כן לא עבר שבוע מתחילת הלימודים ואני כבר תקועה שם עד 4:30 עם שיעורי בית ומבחנים! :( אז מצטערת ומעכשיו הספר יעלה רק בימי שני וחמישי שיהיה לכן שבוע טוב :)