Rebound

Rebound- 22

קרני השמש בצבצו מבעד לתריסים וגרמו לי לפקוח את עיניי. אור עדיין היה רדום וידו הייתה כרוכה סביב מותני בחזקה. חייכתי לעצמי ונשקתי ללחיו.
אור נהם וחיזק את אחיזתו סביבי, חיככתי את אפי בלחיו בזמן שהוא ניסה להעיף אותי מעליו.

״למה את נודניקית?״ הוא קרא בעצבנות וחייכתי.
״כי אני אוהבת אותך,״ עניתי בפשטות ונשקתי ללחיו, אור חייך ונשקתי ללחיו בשנית.
״מה השעה?״ הוא שאל והעפתי את מבטי לשעון הדיגיטלי שעל השידה.
״שמונה.״ ליטפתי את פניו ונשקתי ברכות לשפתיו.
״את רוצה לקום?״ הוא שאל ונדתי בראשי.
״אני רוצה להתכרבל עד שימאס לשנינו,״ אמרתי בחיוך והתכרבלתי לתוכו וטמנתי את ראשי בשקע צווארו.

״זה קיטשי מדי בשבילי,״ הוא התלונן וצחקתי, ידו ליטפה את גבי ומדי פעם עברה על התחת שלי.
״אתה תחיה,״ החזרתי והוא נשק לקודקוד ראשי. ״גם ככה עוד חצי שעה אני הולכת,״ הוספתי והוא הרים את ראשו.
״מה? לאן?״ הוא שאל וגיחכתי.
״שכחת שאני בן אדם עובד?״ שאלתי והוא הניח את ראשו בחזרה על הכרית.

״אולי תהיי חולה קצת?״ הוא שאל בפינוק וחיבק אותי חזק יותר, צחקקתי וליטפתי את שיערו.
״אני יותר מדי חולה בזמן האחרון מר מזרחי.״ טפחתי על גבו, הוא הניח את ראשו על החזה שלי וחייך כמו נער שובב.
״אני אוהב את הציצי שלך.״ הוא התחמק ונדתי בראשי ביאוש.
מה אני עושה עם התינוק הזה?
״הציצי שלי זה לא הנושא,״ רטנתי וניסיתי להזיז את ראשו.
״ציצי זה תמיד נושא,״ הוא התעקש והחזיר את ראשו לחזה שלי, גיחכתי וחזרתי לשחק בשיערו.
זה היה תענוג להרגיש אותו שוב, התגעגעתי אליו כל כך.

״אני עייף,״ הוא התפנק ונישק את הבטן שלי.
״אתה יכול לחזור לישון, אני אתקשר לאדם שיאסוף אותי,״ הצעתי והוא התקשח.
אני מכירה בעובדה שאור לא אוהב את אדם ואדם לא אוהב את אור.
״לא,״ הוא קרא בכעס וחדלתי מלשחק בשיערו, ״אני אקח אותך,״ הוסיף בקול תקיף, הוא אחז במפרק ידי והחזיר אותה לשיערו.
״אוקיי אבל למה אתה עצבני?״ שאלתי ברוגע. ידעתי שאם גם אני אתעצבן זה לא יגמר בטוב בשביל שנינו.

״כי הוא מנסה לקחת לי אותך,״ הוא רטן כמו ילד קטן וצחקתי צחוק נטול הומור.
״אתה ממש טיפש אה?״ שאלתי במעט כעס, הזזתי את ראשו וקמתי מהמיטה לכיוון חדר האמבטיה בכדי לצחצח את שיניי.
'לקחת לי אותך׳ איזה שטויות, מה אני חפץ?

״מה התעצבנת?״ הוא קרא מהחדר שלו והתעלמתי בזמן שהמשכתי לצחצח את שיניי, אספתי את שיערי לקוקו נורמלי ושטפתי את פניי.
אור נעמד בכניסה לחדר האמבטיה והסתכל עליי בזמן שידיו שלובות.
ניסיתי לשמור על קור רוח ולא ליפול לבהייה בגוף האלוהי שניצב מולי.

״את מוכנה להתבגר ולספר לי למה את כועסת?״ הוא שאל ושמרתי על ארשת פנים חתומה, ״קדימה לילי,״ הוא דירבן אותי והתקרב אליי כך שפניי אל מול החזה שלו, הוא הניח את ידו על הצוואר שלי ובעזרת אגודלו ליטך את לחיי.
״לא כדאי שתתחיל לקבל את אדם?״ שאלתי בכעס והרמתי את ראשי אליו, הוא נאנח ושמט את ידו מטה.
״עדיין לא מצאתי סיבה אחת טובה,״ הוא סינן ברוגז וניסיתי לעקוף אותו בכדי לצאת מהאמבטיה אל הוא חסם אותי בעזרת גופו, ״זה לא נגמר, את לא בורחת,״ הוא עצר אותי וחשקתי את שיניי בכעס.
הוא במוד של לעצבן אותי על הבוקר, אפילו קפה לא שתיתי.

״תן לי לעבור אור,״ ביקשתי בתקיפות והוא ציקצק בלשונו, הנחתי ידי על מצחי ביאוש והוא תפס בפניי והישיר את מבטי לשלו.
״מה אתה רוצה?״ קראתי ודחפתי אותו. הדפוק הזה מצא את הכעס שלי כמשעשע וחייך.
״סוף סוף אני רואה קצת אגרסיה,״ הסביר בחיוך וגיחכתי במבוכה. הממזר הקטן ניצל את המצב ולקח אותי בין שתי זרועותיו הגדולות.

״אל תריבי איתי אני לא יודע איך מפייסים נשים,״ הוא אמר כמו ילד קטן וחמוד. צחקתי וחיבקתי אותו גם אני.
״תתחיל לסמפת את אדם,״ דרשתי והוא נאנח בפעם המי יודע מה.
״אשתדל,״ הוא נכנע, ״יש לך מזל שאני אוהב אותך.״ הוא טפח על התחת שלי וצחקתי.
״יאללה לך צחצח.״ טפחתי על בטנו הקשיחה, ״אני אלך להכין לנו קפה.״ נשקתי לחזהו ויצאתי מהחדר בכדי לרדת לקומה התחתונה. נכנסתי למטבח והרתחתי את המים בעודי נשענת על השיש. כמו תמיד הכל היה מוכן על השולחן. אוכל, צלחות לשניים וקנקן של מיץ תפוזים.
תהיתי לעצמי איך אף פעם לא ראיתי את העוזרות שלו, אף פעם לא שמעתי אותן מכינות משהו או נתקלתי בהן.
בזמן שהייתי עסוקה בתהיות, אור נכנס למטבח והתעשתי.

״קפה עאלק,״ הוא הקניט אותי וחייכתי באשמה, הוא תפס במותניי ורכן בכדי לנשק אותי בעדינות נפלאה, פרקי אצבעותיי התהדקו סביב השיש כשאור חיזק את אחיזתו בי.
״אני חייבת ללכת אורי, שב לאכול.״ עצרתי את הנשיקה שלנו והוא עיקם את פרצופו, משכתי בכתפיי ודחפתי אותו מעליי.
הוא התיישב סביב השולחן בזמן שהנחתי את כוס הקפה שלו לצידו. התיישבתי גם אני והנחתי את רגליי על הכיסא המרופד.

״עוד כמה פעמים אני אצטרך לשדל אותך לאכול?״ הוא שאל בכעס ורכנתי קדימה בכדי לקחת פרוסת לחם, מרחתי עליה מעט חמאה וריבה.
״ככה אני אוהב אותך.״

-נקודת המבט של אור-

״אור תפסיק אני גם ככה מאחרת,״ הילי הפצירה בי בעוד מנסה להתנתק ממני. התעלמתי מדבריה ומשכתי אותה לעוד נשיקה תובענית, היא נסחפה והניחה אחת מידיה על העורף שלי.

״מספיק.״ היא התנתקה ממני ותפסה מרחק בכדי שאני לא אמשוך אותה בשנית.
״תצאי לפני שאני לא אשלוט בעצמי,״ הזהרתי אותה, היא חייכה חיוך רחב ופתחה הדלת, ״מחוק על התחת הזה!״ קראתי והיא הסמיקה במבוכה. היא יצאה מהמכונית וסגרה את הדלת אחריה.
היא התקדמה לכיוון הבניין שלה בזמן שהבטתי בה צועדת.

״אורי.״ היא הסתובבה בקריאה, ״יום טוב,״ היא אמרה בחיוך וחייכתי גם אני.
מטורף על החיוך שלה, על התמימות, על כל דבר בה.
בחיים לא חשבתי שארגיש כל כך הרבה אהבה ואהדה כלפי מישהי, זה קרה לי רק פעם אחת וזה עדיין לא היה חזק כל כך כמו הפעם הזו.
היא לא עשתה כלום בחיים שלה ואני פותח לה עכשיו עולמות. רק הדברים הקטנים האלה של לחדש דברים בשבילה גורמים לי להרגיש בעלות עליה.
היא הגיעה לדלת ביתה ופתחה אותה, היא העיפה מבט אחרון אחורה וחייכה כשראתה שאני עדיין צופה בה, לא יכול להוריד את העיניים.
הילי הפריחה לי נשיקה באוויר וסגרה את הדלת אחריה.
לא יכולתי להתאפק, שלפתי את הפלאפון שלי מכיסי וסימסתי לה.

יום טוב גם לך לילי.
--
דיי אפילו לי זה קיטשי מדי, צריך אקשן.
תודה רבה על התגובות בנות❤️
ההודעות הפרטיות האלה שוב לא עובדות לי כי אימא של ווטפאד זונה.
אז סליחה בנות❤️

510 דירוגים
100 תגובות❤️

נ.ב
אתמול יצא לי לרפרף על כל מיני פרקים מכל מיני סיפורים ובפאקינג אהבה מילה פשוטה בפרק 35 יש כמעט 600 דירוגים. אתן מלכות או שאני מדמיינת?