Rebound- 31

15K 1.1K 254
                                    

״לילי,״ קולו של אור נשמע ופקחתי את עיניי, ״נחתנו,״ הודיע והתיישבתי. פקחתי את עיניי וראיתי את הסובבים אותנו כבר מתכוננים ליציאה.

״אוקיי,״ אמרתי מנומנמת ופיהקתי.
בטח הייתי נראית נורא, השיער שלי בטוח התבלגן.
״ישנת טוב?״ שאל וליטף את פניי.
״ישנתי מצוין,״ עניתי בחיוך והתמתחתי.
״ואתה נרדמת קצת?״ שאלתי בסקרנות ואספתי את שיערי לקוקו.
״אני נהניתי להסתכל עלייך.״

רכנתי קדימה ונשקתי לשפתיו ברכות.
״קדימה בואי נצא, המכונית שלי כבר הגיעה,״ אמר וקם מכיסאו.
כן, גם אחרי חמש שעות של טיסה אור היה נראה מושלם. הוא תפס בידי ושנינו ירדנו מהמטוס.
גם כאן בצרפת חיכו לנו צלמים, יותר ממה ששנינו ציפינו.
הסתרתי את פניי בידי בגלל הסינוור ואור היה עצבני, זה התאפיין בלסת שהידק ובמבט העצבני.

״אור תוכל לענות לנו על כמה שאלות?״ מראיין ראשון שאל באנגלית ואור עקף אותו.
״זה נכון שאתם פה למטרת נישואים?״ כתבת אחרת קפצה מולנו ועקפנו גם אותה.
נישואים עאלק, כן אנחנו פה גם להטביל את הילד שלנו.

צלם אחד תפס בשרוול חולצתי והיא נקרעה מעט, הרמתי את ראשי לצלם המתנצל והנהנתי בכדי להראות שזה בסדר. אור שהסתובב וראה את הקרע התקרב אל הצלם במהירות שיא ותפס בגרונו.
כבר חזיתי את המאורע הנורא שעומד לקרות ותפסתי בידו של אור בכדי לעצור בעדו אך הוא השתחרר בפראיות וחזר להתמקד בצלם.

״היא נראית לך בובה?״ הוא שאל את הצלם באנגלית והצלם נד בראשו בפחד, ״זה נראה לך בסדר לגעת בה?״ הוא הוסיף והצלם בלע את רוקו.
״אור מספיק, הוא לא התכוון,״ הפצרתי בו והוא לא התייחס אליי. הוא תפס במצלמה וריסק אותה על הרצפה.

״אם עוד פעם אחת מישהו יגע בה זה מה שיקרה לו!״ הוא צעק והנחית אגרוף חזק על לסתו של הצלם, הצלם נפל על הרצפה ותפס בלחיו הפגועה.
הצלמים האחרים התרחקו מהפחד אך חלקם צילמו בכדי לתעד את הרגע הכל כך מלוכלך הזה שיחזיר את אור לכותרות הרבה יותר מהר מהמצופה.

״אור דיי בוא נלך!״ קראתי ותפסתי בידו. הפעם לא היה אף צלם שעמד בדרכנו ויכולנו לעבור בצעדים מהירים אל המכונית.
״כוסאמק...״ אור סינן והתקדם יותר מהר כך שנמשכתי אחריו ומעדתי מאחר והלך בצעדים גדולים. היד שלי כאבה מאחיזתו האימתנית והרגל שלי התעקמה מהמעידה.
נכנסנו שנינו למכונית ואור נסע משם.

״איה...״ מילמלתי לעצמי בשקט ועיסיתי את מפרק ידי הכואב.
״אתה מטורף!״ צעקתי ואור הידק את לסתו, הוא לא הביט בי אפילו אלא רק הגביר את מהירותה של המכונית והמשיך להיות בשקט.
״אור מה זה היה אמור להיות?״ שאלתי מבועתת והוא החטיף לעברי מבט.

״הוא פגע בך, מה רצית שאני אתן לו כיף?״ הוא שאל בזעם ופערתי את פי.
״הוא לא נגע בי אפילו!״ צעקתי בחוסר אונים ובתקווה שהוא יבין אותי.
״אני מצטער,״ אור אמר ולחץ על דוושת הגז.
״אל תדבר גם ככה התחלנו את החופשה הזו על רגל שמאל,״ אמרתי בכעס והעפתי את ידו שנחה על ירכי במטרה להרגיע אותי, ״אתה טיפש כל כך לפעמים.״ נדתי בראשי והבטתי בחלון.

ReboundWhere stories live. Discover now