Rebound

Rebound- 21

״את יותר מדי ברת מזל,״ מאיה התלוננה והתיישבה בספה על ידי כשקערה של פופקורן בין ידיה.
״מה? למה?״ שאלתי כלא מבינה והיא נאנחה כמיואשת.
״את מזדיינת עם אור מזרחי,״ היא קראה כאילו זה מובן מאליו.
״אנחנו לא שוכבים,״ ביטלתי את דבריה ולקחתי את הקערה אל בין ידיי.

״הוא נוגע בך?״ היא שאלה והנהנתי בהיסוס, ״אז את בת זונה,״ היא אמרה בעצבנות וגיחכתי, דחפתי חופן של פופקורן לפי וחייכתי אליה.
״אם הייתי יודעת שאם אני אתנזר אני אזכה באור מזרחי הייתי שומרת נגיעה ממטרים,״ היא קראה בעצבנות וגיחכתי, חטפה את הקערה חזרה אליה וחיוך משועשע נפרש על פניה.

״לא התנזרתי,״ תיקנתי אותה והיא נחרה בבוז.
״כן בטח,״ אמרה בזלזול, ״אור הוא הראשון,״ היא קבעה עובדה שהייתה נכונה למען האמת.
״אשמתי שאת מפתה גברים מתוך שינה?״ שאלתי בעצבנות כי זה באמת הרגיז אותי שלה הולך כל כך חלק וקל עם גברים בעוד אני כל כך ביישנית ושקטה לידם.
היא תמיד מדברת בביטחון, עונה תשובות שנונות ואור הזרקורים תמיד עליה, אי אפשר שלא ליפול בפח שלה, אפילו אני אם הייתי גבר הייתי מתאהבת בה.
אבל אני לא יכולה להתלונן, כנראה שאת הטוב שומרים לסוף ובאמת זכיתי בגבר מדהים, האמנם אנחנו רק בתחילת הקשר אבל אני מקווה שזה ימשך הרבה.

״אף גבר שהייתי איתו לא השתווה לאור מזרחי גברת סבג,״ היא רטנה וזפזפה בערוצי הסרטים.
״אין לי בדיוק עם מה לעשות השוואה,״ אמרתי בצחקוק וגם מאיה צחקה ביחד איתי.
אני ומאיה חברות עוד מתקופת התיכון, היא ידעה על כל בן שהייתי דלוקה עליו ועל כל אחד שהסתכלתי עליו.
היה לי חבר אחד אולי במשך כל התקופה הזו וגם הוא לא בדיוק היה גבר אלא טיפש מתבגר שרק ניסה לזיין כל מה שזז.
היא תמיד דחקה בי להתחיל איתם וזה אף פעם לא הצליח לה.

״אבל אני חייבת לומר שהוא ממש טוב אליי,״ אמרתי בחיוך חולמני והיא זרקה עליי פופקורן בליווי מבט קר.
״הוא לא נראה אחד כזה של פרחים ולבבות,״ אמרה מאיה ומשכתי בכתפיי.
״הוא למען האמת המאצ׳ו הזה חתיכת רומנטיקן.״ חייכתי כשנזכרתי בכל המחוות הקטנות והרומנטיות שלו. בכל המתנות שמביא לי כשהוא טס וכל הדברים הקטנים האלה שגורמים לי להתאהב בו עוד יותר.

״לא קשה לך עם העיתונאים?״ היא שאלה ונאנחתי בעצבנות.
״אי אפשר איתם מאיו, זה סיוט, בקושי אני ואור יכולים להסתובב מבלי שיפריעו לנו,״ סיפרתי בייאוש. זה באמת אחד מהחסרונות הבולטים בלחיות עם אור.
״אני מדמיינת, זה בטוח זוועה,״ היא אמרה בקול מבואס והנהנתי.
אבל כל דקה עם אור מכפרת על הצלמים וכל דבר הופך לשטות קטנה ולא מזיקה כשאני איתו. אולי אנחנו יוצאים פחות אבל אנחנו מוצאים איך ליהנות בבית שלו או במקומות פרטיים יותר.

״שקט זה מתחיל!״ קראתי בהתלהבות והגברתי את הטלוויזיה, משחק נגד הכוכב האדום.
מכבי דורגו ברביעיה הראשונה ועלו ל״טופ 16״, משחקי הבית עוברים מהר ולאחר מכן אור טס למשחקי החוץ. מה שאומר שאור טס הרבה, אני רואה אותו הרבה פחות אבל העיקר שרואה.
אני יודעת שכדורסל זה החיים שלו ואני בחיים לא אעשה לו מצפון על מה שעושה לו טוב למרות שאני נקרעת מגעגועים.
אור עלה למגרש וחייכתי כשראיתי את הפרצוף היפה שלו אחרי כל כך אחרי זמן. אותו גבר מושלם.