Rebound- 26

17.4K 1.2K 199
                                    

חה! תאכלו! היה לי פרק מוכן במייל ואתן חשבתן שאני לא אספיק אה???
טוב תהנו...
--

״רוצה לעשות משהו?״ אור שאל בחיוך והנהנתי בזמן שאצבעותיי עדיין שיחקו בשיערו הנעים. הוא היה שכוב על ברכיי במשך רבע שעה או יותר ורק שקט נעים עטף את שנינו.
הטלוויזיה הייתה

הייתה על חדשות היום והקריינית דיברה על עוד פיגועים, שחיתויות ודברים מבאסים במדינה העקומה שלנו. העדפתי לעשות משהו אחר מלשמוע את זה.

הזמן עבר, אני ואור יחד כבר קרוב לארבעה חודשים. הוא באמת למד מהטעויות שלו והוא מכבד אותי מעל ומעבר, יש לנו את הריבים הקטנים והוא מצליח לפייס אותי אחרי זמן קצר, כשאני אומרת זמן קצר אני מתכוונת לשעה.
אור בא אלינו הרבה, אימא שלי אוהבת לבשל לו ולצחוק איתו, אבא שלי אוהב לדבר איתו על פוליטיקה ומשקאות חריפים ואורון, אני די בטוחה שאורון מאוהב בו.
אני מרוצה שהוא מסתדר עם המשפחה שלי ואני מקווה שגם אני אסתדר עם שלו.

״חכי כאן.״ הוא קם ונעלם אל הקומה העליונה לרגע. בינתיים לקחתי את מיץ התפוזים שלי ולגמתי ממנו. הנחתי את הכוס בחזרה על השולחן על יד היין הלבן של אור.

״קומי,״ הוא ביקש כשבידיו שתי מגבות ושמיכה גדולה.
הבטתי בו בתמיהה וקמתי בחוסר ידיעה לגבי מה הוא רוצה לעשות.
״תסמכי עליי כבר,״ הוא דרש והושיט את ידו, תפסתי בה והוא משך אותי קרוב יותר אליו.
השמש כבר הייתה בשלבי שקיעה ומהבית של אור הכל היה יפה הרבה יותר. רוח קרירה הכתה בפניי והצטערתי שלא נכנסתי בכדי להחליף את השורט הקצר והגופיה.

״בריכה?״ שאלתי בהרמת גבה והבנתי שלא כשעברנו אותה ויצאנו מהשער אל החוף.
״אתה לא רציני, קפוא,״ מחיתי והתכוונתי לסתובב אך הוא תפס בזרועי והכריח אותי להמשיך ללכת איתו.
״אתה מטורף,״ קראתי והוא צחק, ״אני לא מתכוונת להיכנס איתך,״ יידעתי אותו והוא הנהן בקלילות.

״את זה עוד נראה,״ אמר בביטחון.
החול נתפס ברגליי וקירר את רגליי. זו הייתה תחושה נעימה להפליא שגרמה לי לחייך.
אור הניח את השמיכה והמגבות על החול ולאחר מכן פשט את החולצה שלו.
״את באה?״ הוא הסתכל עליי במבט שובב ואני נדתי בראשי בחדות. המים יהיו קפואים ואין לי שום כוונה להתקרר.
״אוקיי,״ אמר בפשטות והתקרב אליי בכדי להגיש לי את החולצה, ״רק תישמרי שהיא לא תתלכלך,״ ביקש וידו נגעה בשלי. הנהנתי ולקחתי אותה מידו. ברגע שהסתובבתי בכדי להניח אותה הרגשתי את זרועותיו החזקות נכרכות סביבי ומרימות אותי.

״שלא תעז!״ צרחתי וניסיתי להתיר את אחיזתו אך הכל נחל כישלון. הרגשתי כבר את המים הקפואים נוגעים בקצות אצבעותיי וצרחתי.
״אור אני מתחננת!״ צרחתי.
״בסדר אני עוזב!״ הוא קרא בכניעה ולפני שהספקתי לשחרר אנחת הקלה הוא זרק אותי למים.
קור מקפיא חדר לעצמותיי ומיהרתי לעלות בחזרה מעל לפני השטח.

ReboundWhere stories live. Discover now