נקודת המבט של אור-
קמתי מהמיטה לאחר שהתהפכתי אין ספור פעמים, ניסיתילמצוא תנוחה טובה יותר לישון בה, אבל זו לא הייתה המיטה אלא המחשבות הבלתי פוסקות שלי שפשוט לא הפסיקו להטריד אותי
לבשתי את מכנסי הטרנינג שלי שהיו זרוקים על הרצפה ויצאתי מהחדר שלי אל כיוון חדר הכושר הקטן והמאולתר שיש לי באחד החדרים, ידעתי שהדרך היחידה בה אוכל להירדם היא להתיש את הגוף שלי בריצה עד שאהיה באפיסת כוחות.
הדלקתי את האור והתקדמתי אל ההליכון שהוצב בסוף החדר ליד משקולות מכל הסוגים ובכל המשקלים, רצועות טי אראקס ועוד כל מיני אביזרים שדרושים בשביל ספורט ביתי.
בימים שלא היה לי כוח לצאת מהבית בשביל לנסוע לחדרהכושר הייתי מתאמן בבית, או במקרים של לילות חסרי שינה כמו אלה הייתי יודע שכח מה שאני צריך זה ריצה שתשאוב ממני את כל הכוחות ואז אני נרדם כמו מת. אבל היום לא ידעתי אם אפילו ריצה תוכל לעזור לי להתמודד עם המחשבות על הילי ועל ההפסקה המחורבנת הזו.
עליתי על ההליכון והתחלתי בהליכה, טיפה לחמם את הגוף לפני שאני נכנס לריצה המהירה. כמו דביל רק במכנסי טרנינג ורגליים יחפות רצתי רק כדי להשכיח את המחשבות.
החופשה הזו הייתה צריכה להיות החופשה המושלמת בשביל שנינו, מעין מדרגה או שלב קדימה ביחסים שלנו אבל כמו תמיד ידעתי איך לפקשש את זה עם התקפי הזעם המטומטמים שלי ודווקא במקום היחיד שהיה אמור להיות לנו שקט ידעתי איך לפקשש את זה וכמו תמיד למשוך אליי את כל תשומת הלב ולא במובן החיובי.
פחדתי משני דברים עיקריים, הפחד הראשון והברור מאליו שלי היה לאבד את הילי, אני זקוק לה בחיים שלי היא מביאה לי כל כך הרבה שמחה ואושר לחיים, היא כבר הפכה לחלק ממני ומשגרת היום יום שלי והמחשבה שאני אפקשש את זה גרמה לבטן שלי להתהפך בחוסר נעימות נוראית.
הדבר השני שפחדתי ממנו הוא שוב לקפוץ לכותרות אחרי שאעשה דברים רעים.
זאת אומרת שמהרגע שהילי נכנסה לחיים שלי אני כבר לא בכותרות, אני על הקרקע, אני בן אדם, ואם אני כן בכותרות זה כי לקחתי את הילי לים או יצאנו למסעדה.
אני כבר לא אור שיוצא ממועדון חשפנות או נתפס על נהיגה מופרזת, אני לא אור הרע ואין ספק שזה בזכות הילי שמחזיקה אותי על הקרקע ומרחיקה ממני את החיים הקודמים האלה.
המשכתי לרוץ עד שרגליי החלו לכאוב וגופי החל להתיש את עצמו, האטתי את המהירות כך שרצתי ריצה קלה, אט אט הורדתי את המהירות כך שההליכון נעצר לגמרי.
רגליי הרגישו כבדות ושריריי שרפו, המזל שלי הוא שאין לי אימון מחר, אחרת הייתי מפורק.
התיישבתי על הרצפה בכדי לתת לרגליי לנוח מעט וממצב של ישיבה מצאתי את עצמי נשכב על הרצפה הקרה והקשה, הבטתי בתקרה הלבנה ומתחתי את זרועותיי מעל לראשי.
YOU ARE READING
Rebound
Romanceהילי סבג היא כתבת צעירה בתחילת דרכה בחדשות הספורט. הילי חיה חיים נורמטיביים עם משפחתה, הורים מקסימים ואח קטן. חייה של הילי לא סרו מדרך המלך ונראה כי מקומה וחייה שלווים, עבודה יציבה, חברים נאמנים ומשפחה אוהבת. אור מזרחי הוא הסנטר של מכבי תל אביב בכדו...
